בדידות היצירה-אסנת אלון

מעניין מהו הדבר המעורר בנו השראה...

אצלך הוא היום או הליל

משהו בשיר הזה מוקף במרירות רכה.

את מכנה אותה "בדידות היצירה",

בסדר.

כתוב טוב.

אסנת יקרה,
שיר עמוק ויפה על המקום שבו הבדידות הופכת למרחב שממנו נולדת היצירה. אהבתי במיוחד את הדימוי של הגפת התריסים והדלקת “האורות היוצרים” , כשהעולם בחוץ מחשיך, בפנים נדלק אור של נפש ומילים.

יש בשיר שילוב יפה של בית, זיכרון ויצירה, עד לשורה האחרונה שבה היד היוצרת מטביעה חותם והופכת את החוויה לשיר. שיר שקט ומהורהר, שנשאר עם הקורא.

מועדים לשמחה

שמוליק

כל אדם יוצר מוטב שידע מה מעורר בו השראה. ואת אכן יודעת ויוצרת עבור המוזה את התנאים הנוחים עבורה לנחות על מכתבתך.