בִּרְאִי הַיָּמִים

מעודד, מבטא מוראל גבוה:  מביטה לאחור על חייך ולמרות שכלו כל הקיצין את צומחת. תודה רבה לך, חג שמח.

חג שמח דני יקר.

תודה על תגובה מחממת לב!

בגידת הגוף, כשהגיל אומר את שלו. אך עדיין לא תשו הכוחות, עדיין לא. יחד עם זאת, הנפש נותרת צעירה הרבה יותר וזו הבבואה הנששקפת מבעד למראה. 

אגב, שם הרומן הראשון שלי הוא בבואה. יש לזה משמעות עבורי. 

תודה על השיר הנפלא וחג שמח,

גלי

תודה, גלי יקרה, על תגובתך מחממת הלב. אכן יש גיל כרונולוגי ויש גיל ביולוגי ויש גיל פסיכולוגי ורגשי-וכל אחד מהם הוא בבואה של משניהו-והאני-הוא חיבור של כולם! 

ועכשיו איתגרת אותי לקרוא את ספרך! הוא מצוי בחנויות הספרים? 

חג סוכות שקט ונעים.

כתבתי ארבעה רומנים וספר שירה אחד. 

חג שמח ושבת קסומה,

גלי 

מרכז השיר הוא היפוך התודעה, תפיסת העצמי ביחס אל הזמן.

הפער בין גוף ונפש-רוח מבוטא היטב בשני בתי השיר. הראשון בעיקר מתייחס ל"ראייה" השני מתייחס לראייה הפנימית.

תודה, אריק יקר על קריאה בשירי והבנת המערבולת הרגשית שמביאה עמה ההתקדמות בסולם הגיל, וההשלכות על ראיית ה״אני״ ועל הערכת ה״אני״.

תודה על תגובה וחג סוכות נעים ושקט

.

המראה לא משקרת, הדוברת הלירית יודעת. 

גם רגשותיה לא משקרים: עוד דרך לפניה. 

וכוחותיה לא אזלו. ומבטהּ קדימה.

שירך דיבר אליי. מאוד. 

תודה רבה-רבה לך עליו, BB יקרה. <לב>

רבקה

---

תודה, רבקה יקרה על קריאתך בשירי ועל התחברות אל הנושא והחשיפה האישית שבו. השירה נותנת לי סעד ותמיכה בהתמודדות עם החיים עצמם, ושומרת על הלב צעיר!!

חג סוכות שקט ונעים.

ביבי יקרה,
שיר מרגש ומדויק, שבו המראה אינה משקפת רק את השנים החולפות, אלא מגלה את הכוחות שנצברו בתוכן. אהבתי במיוחד את המעבר מן הדעיכה לכאורה אל הבחירה להביט קדימה, לפרוח, לצמוח, לכוון תקוות כחיצים ולרקום שמחה. יש כאן מסר יפהפה: הזמן משנה את המראה, אבל הרוח עדיין יודעת לחלום ולייחל לטוב.

חג שמח ושבת מבורכת

שמוליק