בתוך עולם נברא.

אגב, לא קשה לקפוץ מהשיר לפרשנות אירוטית חזקה.

הבית הראשון משרה שלווה אך רק לכאורה. ארץ הנחת. השאננות, התחושה של הכול יהיה בסדר והכול יסתדר. בעוד הבית השני כבר מכוון אל האמירה הנוקבת, אל הכליה והסוף, האובדן, המוות וההתפוררות. כשלמעשה עולם כמנהגו נוהג ואין מי שמבחין במה שעומד להתרחש. 

יפה הניגוד שבין שמיים, תפילה, ברבור (צחור, כהשלמה אסוציאטיבית שלי), מלאכים, תפארת. שזה עולם נשגב, ומצד שני הכליה הזו שאין איש משגיח בה. 

זוכרת משוב שכתבת לשיר ״לסבתא יש חבר״ בו מופיעה שורה ״מגיבורי דוד״ שעליה כתבת אולי אלעזר?

לימים קראתי שירים ופיוטים של רבי אלעזר הקליר (המאה ה-6 -7 לספירה)  שרובם נמצא בגניזת קהיר המונגשת לציבור.

שיר זה מזכיר במקצב בריתמוס ובמשקל את פיוטיו.

מאד אקטואלי השיר הזה, מתאר מצב של סכנה קריטית המאיימת עלינו כאן במדינה. ארץ הנחת שלא חששה מכל אויב בעת צרה. עתה נושאת תפילה לשמים ונראה כי אין מי שמשגיח.

איזו כתיבה משובחת, עם ריתמוס וחריזה מושלמים!