תחילתו של האינסוף ספר מאת דויד דויטש

בהחלט מסוג הקריאה המועדפת על ידי.

תוכלי אולי לתת טעימה כלשהי מהספר? אולי איזה תקציר, אולי אם אפשר פרק ראשון או חלק ממנו?

המחבר דיויד דויטש (שאגב נולד בחיפה בשנת 1953) מציג בראשית ספרו הקשר קוסמי וחוקי פיזיקה החלים על החיים עלי אדמות. הוא מביא למשל סיטואציה שבה אדם מביט בשמי הערב ורואה כוכבים מנצנצים – מראה רומנטי ולירי למראית עין, אך למעשה מדובר בכוכבים המרוחקים מאיתנו אלפי שנות אור, כך שאנו רואים כיום את האור שנפלט מהם לפני אלפי שנים בחלל.

 

הוא מדבר על מערכת השמש והגלקסיות, ועל כך שמה שאנו מגדירים כ"שמיים מצוירים ומביעים" הם לעיתים התפוצצויות ענק של סופרנובה.

 

היקום רוחש עוצמה ואלימות מובנית מחוקי הפיזיקה והטבע, עד שאפילו אירועים היסטוריים כבירים – כמו פלישות המונגולים [א.ק: שחיסלו כ-10% מאוכלוסיית כדור הארץ דאז, שהייתה כ-400 מיליון נפש], מסעי הצלב, או שתי מלחמות העולם שגבו את חייהם של עשרות מיליונים – אינם נתפסים עוד כאירוע פרטי, לאומי או מיתולוגי בלבד, אלא כחלק ממרחב קוסמי אינסופי שרב בו הנסתר על הנגלה.

 

כל ניסיון של האדם להצהיר "אני יודע" הוא יחסי מאוד. לפיכך, כשאנשים ניגשים לסביבה מתוך הנחה שגויה שהם יכולים לנהל או להגביל אותה ואת הילודה – ומזהירים מפני "התפוצצות אוכלוסין" – מדובר בחישוב כמותי צר ובחוסר יכולת להגיע לחשיבה איכותית ובלתי מוגבלת. כל אדם שנולד אינו עומס על המערכת, אלא אפשרות חדשה לחשוב, ליצור ולפתור בעיות.

 

דוגמה לכך [א.ק: בראשית מגפת הקורונה מנתה אוכלוסיית העולם כ-7.8 מיליארד בני אדם, וכיום אנו עומדים על כ-8.3 מיליארד – צמיחה של חצי מיליארד נפש בתוך כ-6 שנים. האם חסר משהו? האם העולם התמוטט?].

 

חברות עתיקות ניסו לשמר כוח באמצעות גניזת ידע, אך כתוצאה מכך קפאו בזמן. הנה דוגמה: נוזל שחור וסלע כסוף-לבן לא אמרו דבר לאיש לפני 5,000 שנה. כיום, הנוזל השחור הוא נפט והסלע הכסוף הוא אורניום – שניהם משאבי אנרגיה מרכזיים בזכות הידע האנושי.

 

המחבר טוען כי לאדם יש יכולת בלתי מוגבלת לפתור בעיות, ומצביע על ההון האנושי הקיים כיום בעולם. הוא אופטימיסט בגישתו, וטוען שכל התחזיות הפסימיות על אקולוגיה ומשברים חולפים אינן אלא ביטוי לחוסר פתיחות ולחוסר רצון ללמוד, להתפתח ולהשתפר.

1. השפעת מסעי הצלב והפלישות המונגוליות

• פתיחת נתיבי מסחר: מסעי הצלב (מהמאה ה-11 עד המאה ה-13) והכיבושים המונגוליים במזרח (השלום המונגולי – Pax Mongolica) פתחו מחדש נתיבי מסחר יבשתיים וימיים בטוחים בין אירופה, אסיה והמזרח התיכון.

• חשיפה לידע וטכנולוגיה: האירופים נחשפו לסחורות יוקרה (משי, תבלינים), אך חשוב מכך—לטכנולוגיות (כגון מצפן, נייר, אבק שריפה) ולידע מדעי ותרבותי נרחב.

2. לידתה מחדש של העיר (העירוניות החדשה)

הגידול באוכלוסייה, לצד התרחבות המסחר המסורתי והבינלאומי, סלילת נתיבים חדשים, ודחיקת המערכת הפאודלית, הובילו לפריחת הערים באירופה:

• צמיחת מעמד הסוחרים והאומנים: ערים הפכו למרכזי ייצור ומסחר חופשיים יחסית מהשפעת האצולה הפאודלית.

• התאגדות בגילדות: מקצועות אומנות ומסחר התארגנו בגילדות (אגודות מקצועיות) שקבעו סטנדרטים, מחירים והכשרות מקצועיות.

• עצמאות עירונית: ערים רבות (במיוחד באיטליה כמו ונציה, פלורנס וגנואה, ובצפון אירופה כמו ערי "ברית ההנזה") רכשו או כבשו זכויות נרחבות והפכו לבעלות ממשל עצמי.

3. מהפכת הלמידה והדעת

התרחבות הידע והעירוניות יצרו צורך חיוני באנשים משכילים, מנהלנים, משפטנים ורופאים:

• התרחבות האוניברסיטאות: אוניברסיטאות ראשונות (כמו בולוניה, פריז ואוקספורד) החלו לשגשג ולמשוך תלמידים מכל רחבי היבשת.

• גילוי מחדש של הטקסטים הקלאסיים: דרך העולם המוסלמי והאימפריה הביזנטית, חזרו לאירופה כתבי היד של פילוסופים ואנשי מדע מיוון העתיקה ומרומא (כמו אריסטו, אפלטון, גאלינוס ותלמי).

• הסכולסטיקה: פיתוח שיטת לימוד ומחשבה שניסתה לגשר בין האמונה הנוצרית לבין התבונה וההיגיון הפילוסופי (בהובלת הוגים כדוגמת תומאס אקווינאס).

• שינוי תפיסת העולם: הלמידה והחשיבה העצמאית החלו להשתחרר בהדרגה מהמונופול הבלעדי של המנזרים, מה שהניח את התשתית להומניזם ולתקופת הרנסאנס.

הנטייה של היסטוריונים לראות ולהצביע על "הרוע" מוכרת היטב. כתיבה אופטימית היא החריג.

תודה רבה רבה לך.