1945

הַיְּלָדוֹת הָאֵלּוּ

פְּרִי הַבָּצִיר שֶׁל אֶלֶף תְּשַׁע מֵאוֹת אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ
וַאֲנִי צָעִיר מֵהֶן בִּשְׁנָתַיִם

עוֹמֵד דּוֹמֵם וְשׁוֹתֵק מוּל מַרְכֻּולְתָּן
הַמֻּצֶּגֶת לְעֵין כֹּל  בַּחֲצַר בֵּית הַסֵּפֶר

וְאֵין מוֹנֵעַ מִלִּרְאוֹת אֶת
הַצִּיצִים הַקְּטַנִּים

וְהַגּוּפִיָּה שֶׁל שִׁעוּר הַהִתְעַמְּלוּת וְהַיְּרֵכַיִם
הַלְּבָנוֹת וְהָאֲרֻכּוֹת  

תַּחַת גּוּמִיַּת מִכְנְסֵי הַהִתְעַמְּלוּת הַכְּחֻלִּים.
וַאֲנִי מִתְקַנֵּא בְּדוֹן זוֹאָנִים

הַפּוֹקְדִים  בְּחִיּוּכִים מְשֻׁרְבָּטִים אֶת
מַבְּטֵיהֶן הַלֹּא בְּתוּלִיִּים בַּעֲלִיל

וּצְבִיקָה בֶּן כִּתָּתָן  מַסְבִּיר לִי
שֶׁמֶּרְיוֹן הַמְּתֻלְתֶּלֶת וִיפַת הָעֵינַיִם

אֵינָהּ מְחַיֶּכֶת לְכָל אֶחָד
אֲבָל אֵלָיו

כֵּן וְהֵם כְּבָר עוֹשִׂים בְּיַחַד דְּבָרִים

שֶׁכַּאֲשֶׁר אֶהְיֶה
מַמָּשׁ גָּדוֹל אָז אֵדַע,

וַאֲנִי שׁוֹתֵק וְחָשׁ כֵּיצַד הוֹפֵךְ גּוּפִי לְעִסָּה
שֶׁל תְּשׁוּקָה וּתְמִיהָה

וְאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אֶת נַפְשִׁי

וְגַם כַּיּוֹם בַּחֲלוֹף
עֲשָׂרוֹת רַבּוֹת שֶׁל שָׁנִים

אֲנִי מְהַרְהֵר בָּהֶן כַּיּוֹם-

נשׂים עָבוֹת בָּשָׂר

וּשְׂפָתוֹן מְשׁוֹטֵט עַל פְּנֵיהֶן

בַּדֶּרֶךְ לְעִצּוּב מֻחְלָט שֶׁל
גּוֹרָלָן

וַהֲרֵיהֶן בַּדֶּרֶךְ לַמִּשְׂחָק רָמִי

בְּמִרְפֶּסֶת שֶׁל שַׁבָּת אַחַר
הַצָּהֳרַיִם,

עִם הַבֹּשֶׂם הַזָּקֵן

וְהַיַּלְקוּט עִם הַטִּיפּ לַנַּהָג.

--

udi gelbman