שירת נוף ילדותי

בניגוד לרבים מאתנו המתרפקים על זיכרונות ילדות. אצלך משום שאתה מתגורר באותו מקום-הזיכרונות חיים כל הזמן, נמצאים אתך בזכות כך. זכית ללא ספק. 

דני יקר,

שירך נוגע ללב בפשטותו ובאהבתו העמוקה לנוף הילדות, שאינו רק מקום גאוגרפי אלא חלק בלתי נפרד מהזהות ומהנפש. יפה בעיניי הרעיון שהילדות והבגרות אינן תקופות נפרדות, אלא רצף אחד שבו נוף הבית והשכונה ממשיך ללוות אותך. במיוחד אהבתי את האמירה ״בלי געגועים — יש בה המשכיות״. יש בה תובנה יפה: אינך מביט בעבר מתוך כמיהה למה שאבד, אלא חי אותו בהווה, כחלק ממי שאתה. שיר של שורשים, שייכות והשלמה עם הדרך שעברת. 

יום טוב ושקט

שמוליק

יש משהו מדהים בכך שמרכז הילדות שלך הוא גם מרכז הבגרות שלך,
ושאתה מצליח למצוא אושר וגאווה בפשטות של הרגע,
בנוף שמלווה אותך ברצף לאורך כל הדרך.
השירה שלך מורגשת בכל מילה ומביאה איתה המון אור ויציבות.
רביעי מואר ונהדר

דני אהוב

נוף ילדותך מלווה אותך גם בבגרותך

וכמה שזה ניפלא..

אתה לא מתנתק מן העבר-הוא מלווה אותך

גם בהווה

נהדר

יום ניפלא

ממני מרים

והאדם , אינו אלה

תבנית נוף הולדתו

כמאמר טשרנחובסקי

ואתה , קשור באלפי נימי אהבה לנוף ילדותך

אלה הם חייך

יום טוב