אַחֲרִית הַיָּמִים

הַכֹּל עִנְיָן שֶׁל אַהֲבָה עַצְמִית.

טִפּוֹת הָרוּחַ שְׁנָתָן נָדְדָה

יוֹנָה כָּתְבָה סַךְ הַכֹּל שׁוּרָה,

בִּלְשׁוֹנָהּ הַקְּטַנָּה הִתְהַלְּכוּ פִּילִים,

אֲרָיוֹתַּ, גַּמָּדִים וּמִלִּים גָּלְמִיּוֹת.

בְּנִיגּוּד לְיוֹנָה, בִּלְשׁוֹנִי הַקְּטַנָּה,

עִלֵּג לְלָא תְּקַנָּה – אַתְּ הוֹרַדְתְּ חֻלְצָה.

נוֹסְפוּ אֵיבָרִים – שָׁדַיִם קְטַנִּים,

בְּעוֹד נִמְלֵי אֵשׁ חֲפוּיוֹת רֹאשׁ

הִלְּכוּ עֵירֻמּוֹת לְלֹא חֲלִיפוֹת.

נָשְׂאוּ עַל גַּבָּן כֹּבֶד שִׁירֵי אַהֲבָה

שֶׁל מְשׁוֹרְרִים מְטֻרְלֲלֵי שָׂפָה.  

הַכֹּל עִנְיָן שֶׁל הַגְדָּרָה עַצְמִית.

לִגְלַגְתְּ עֲלַי, נִשְׁבַּעַת בְּהֵן צֶדֶק שֶׁל בָּגָ"ץ

שֶׁהַשָּׁמַיִם נוֹלְדוּ כְּתֻמִּים

כְּמוֹ הַפַּרְפָּרִים בַּחֻלְצָה הַמְּעֻטֶּרֶת פְּרָחִים.  

גָּלַשְׁתְּ לִקְצֵה הַמִּטָּה, "תָּבוֹא", אָמַרְתְּ,

יֵשׁ כָּאן מְעָרָה סוֹדִית,

בּוֹא, בּוֹא נַגִּיעַ לְאַחֲרִית הַיָּמִים,

שָׁם תּוּכַל לְזַיֵּן

אֶת הַמּוֹחַ

לְלֹא מַעֲצוֹרִים".

הַכֹּל עִנְיָן שֶׁל אַהֲבָה עַצְמִית.