עַל הַתְּשׁוּקָה [לבימת הדיון]

הגיעה זמנה של התשוקה: עכשיו אתה רגוע מתכוון להפעיל את מנוע התשוקה שלך שתשתוקק בו לעד. תודה רבה לך אריק, שבת טובה.

אריק היקר,

שיר קצר, חשוף ונוגע ללב, שיש בו הרבה מעבר למילים. אתה מתאר ברגישות את הרגע שבו הגוף נרגע, אך הנפש מסרבת לוותר על הכמיהה. אהבתי את הניגוד בין דעיכת התשוקה הגופנית לבין הרצון להמשיך להשתוקק. אולי זהו סודו של האדם: כל עוד הוא משתוקק, הוא ממשיך לחיות, לחלום ולהרגיש. שיר מעורר מחשבה!

שבת מבורכת ושקטה 

שמוליק

בסוד אגל אוזנך, זה גם שיר של קשיש-ישיש-זקן.

זה קורה גם אצל צעירים רחמנא ליצלן

לא בכדי נאמר: "איבר יש בגוף האדם, תרעיבו-יישבע, תשביעו-ירעב". וכבר, רגע אחרי האקט המיני דמעות עולות בעיניך, השתוקקות לפעם נוספת, ועוד ועוד, השתוקקות לעוד ולעד. 

המעבר החד הזה מ'שיא השיאים' אל ההתקררות, המבט המפוכח והחשוף על הגוף,
והתחושה של ה'כלום' שאחרי  זו כתיבה אמיצה ונדירה שלא פוגשים הרבה.
והסיומת שלך פשוט נפלאה הידיעה שאחרי השקט והרגיעה, תמיד אפשר להפעיל מחדש את מנוע החשק ולהשתוקק.
שיר חזק, אותנטי ונוגע עמוק באינטימיות האנושית
שבוע טוב