הֲתִזְכְּרִי עוֹד נָעֳמִי

הֲתִזְכְּרִי עוֹד נָעֳמִי  / יהושע רוזנברג

הֲתִזְכְּרִי עוֹד נָעֳמִי  

אֲשֶׁר אֶזְכְּרָה עִם לְבָבִי? 

שְׁנֵי נְעָרִים חֲבֵרִים

עַלְמָה וָעֶלֶם,  

הוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ אֶחָד.  

וְהִנֵּה יָד שְׁלוּחָה אֵלָי, 

וָאֹחֵז בְּכַפֵּךְ

שַׂמְתִּיךְ כַּחוֹתָם עַל לִבִּי     

אַף זְרוֹעִי תְאַמְּצֵךְ

וַאֲנִי תָמִיד עִמָּךְ

אָחַזְתְּ בְּיַד יְמִינִי, 

יַחְדָּיו פּוֹסְעִים יָד בְּיָד  

עֹלִים בְּמַעֲלֵה הָעִיר

וּמָתוֹק הָאוֹר

וְטוֹב לַעֵינַיִם לִרְאוֹת אֶת הַשָּׁמֶשׁ, 

יָרֵחַ וְכוֹכָבִים לָנוּ לְאוֹר לָיְלָה.     

אֶזְכְּרָה בַּלָּיְלָה עִם לְבָבִי 

עֲבֹתוֹת אַהֲבָה, רֵעוּת, יְּדִידוּת,  

עֵינַי וְלִבִּי שָׁם בַּדֶּרֶךְ כָּל הַיָּמִים

וָאֶהְיֶה עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר הָלָכְתְּ.  

וְהִנֵּה קַמְתָּ וַתֵּלְכִי בָּדָד,

לֹא נָשׁוּב עוֹד לָלֶכֶת יָחַד  

בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלַכְנוּ בָהּ. 

וַיֵּלְכוּ אַחֲרַיִךְ נְעוּרָי  

סָפוּ תַמּוּ כְרָגַע,

בָּאוּ אֶל סוֹפָם  

נָדַם הַיֶּלֶד בְּקִרְבִּי, נֶאֱלַם.

יָגוֹן בִּלְבָבִי יוֹמָם

מַדּוּעַ אַתְּ לְבַדֵּךְ

וְאִישֵׁךְ אֵין אִתָּךְ?