יום אחד באפריל 1993.

  היא הביטה בחייל המצוחצח  שעמד מולה בעשת צהריים זו. זה היה מפגש לרגע, היא הביטה בו בעיניה האפורות במבט מעמיק, כאילו רצתה לומר משהו. גם הוא רצה לומר מילה, להתחיל איתה. אולי לא היה מזיק לו או לה.אבל זו מחשבה ומי יודע איך הייתה מתגשמת במציאות. בייחוד שיש לו "אפטר".על מדיו הירוקים נחו דרגות הרב"ט שלו.אבל הוא מיהר.

היא עמדה ליד דוכן העיתונים, עבדה שם כנראה. המבט שלה אמד אותו. את מבטו את שיערו הכהה, את מבנה גופו. גם היא צעירה כמוהו. הוא קצת התבייש, החייל. אחר כך ניתקו המבטים, יתכן שלנצח. כמו שאומרות המילים בשיר ההוא "נפגשות לדק, נפרדות לעד". הוא חצה את הכביש הראשי, לעבר הרחוב הצדדי, מוקף העצים, שיוצא מרחוב ויצמן. הרחוב היה מקושט בסרטים ובשלטים המבשרים על פסטיבל ססגוני שיתקיים בבית התרבות בעיר.

דפיקה על הדלת בקומה השניה, במס' 50. "לירון נמצא?" שאל את הנערה שפתחה.אחותו.

 הוא דיבר איתו יום לפני כן.לפני שקיבל את החופשה הקצרה. סיכם שיבוא לבקר. ללירון יש שבוע חופש. הוא עושה "שבוע שבוע.

"מצטערת, הקפיצו אותו לבסיס" אמרה.

יצא מהבית שברחוב הצדדי. קצת אובד עצות. מספר ימים לפני פסח. מחר הוא צריך לקבל דרגה חדשה- סמל. הוא תכנן לישון אצלו בבית. זה חבר שלו שהכיר בבסיס הקודם ששירת בו. לאחר מכן שמרו על קשר.

חנות תקליטים עמדה ברחוב הראשי, נכנס. חיפש קלטות מעניינות של אריק איינשטיין. ראה שם את הקלטת "במזל גדי" שהוקלטה בשיתוף עם שלום חנוך.

"יש לך את "ארץ ישראל הישנה והטובה?" שאל את המוכר הממושקף, בעל הצמה.

"יש, זה בא בחבילה של שלש קלטות" ענה והציג לפניו את החבילה שעמדה ליד הדוכן. "זה יעלה לך שישים שקלים"

הוא לא היה שבע רצון, שאל למחירה של הקלטת "מזל גדי" נענה כי המחיר הוא עשרים שקלים. פשפש בכיסו והוציא שטר.

לרגע נזכר, חשב על דורון מפתח תקווה. הוא משרת בבסיס משנה שקשור ליחידה שלו. אולי ישן אצלו. במקום לישון בביתו של לירון שאיננו. פשוט הוא גר רחוק מידי. בדרום.

לקח קו אוטובוס מכפר סבא לפתח תקווה.זה לקח בערך עשרים דקות, הסתובב מעט במרכז העיר. אחרי כן התקשר לדורון. אמא שלו ענתה ואמרה שהוא מתעכב והיא דואגת.דואגת מאוד (בתור אמא פולניה)

התעכב עוד קצת, התקשר, דורון ענה. הוא שמח "כן. בהחלט אשמח לראות אותך!"

"אח שלי אומר שזו קלטת ממש טובה," אמר דורון, בחור צנום, בעל שיער קש בהיר, לאחר שראה את הקלטת ולאחר שאכלו ארוחת ערב. "לאח שלי יש את כל הקלטות והתקליטים של אריק איינשטיין ושלום חנוך."

"הוא יסכים לתת לי להקליט את "ארץ ישראל הישנה והטובה?" שאל החייל

"בעיקרון הוא לא משאיל ולא נותן להקליט" השיב. אבל אני לא יודע...

הוא קיבל את דרגת הסמל, יחד עם עוד מספר חיילים שקיבלו דרגות שונות, הייתה לו מצלמה. והוא ביקש שיצלמו אותו מקבל את הדרגה, וסרמן צילם אותו. בצילום הוא נראה גבוה משאר החיילים. למרות שהיה לו גובה ממוצע יחסית. לאחר הטקס ראה את דורון שהגיע מאוחר יותר לבסיס. דורון צחק ואמר שאתמול הוא ראה אותו בתור רב"ט ועכשיו אחרי כמה שעות הפך להיות סמל...