אחד שהינו שניים ושניים שאינם אחד .
ברצוני להתחיל את חיי מחדש . הרחק ממנו .
היכרותנו החלה מראשית הימים שזכרוני מצליח לזכור את עצמו .
מאז הוא שם . צופה . מגיב . מתערב . רב . בוחן . קיים .
חברי הטוב ביותר . בן זוגי המושלם . אויבי הגדול . נפשי התאומה . יין ויאנג .
ביום שלפני היום החלטנו לשים לזה סוף . מערכת יחסים מושתת ממורדות ועליות . שלנו פסעה בין הרים וגיאיות . הויכוח בלילה ההוא היה כבד מנשוא .
ההבנות הם שכל אחד הולך לדרכו בלי משים נפשו בגורלו של האחר . חיי בדידות .
היום הכרתי זוג עיניים חומות ושיער שחור מקורזל . נועה נקראה בציבור . מחסלת הגברים נקראה על גלי תדר הרשת .
הבאתי טאקי . הבטחתי . חוט הקושר זוג נאהבים צעירים הוא התערבות סתמית .
הצטלבות דרכנו הייתה מקריות לשמה . כזאת שחוקי מרפי לא תקפים לגביה . סופו של יום להיסגר עם טאקי , מפיג מתחים וממיס עצבים . חומות האש דיווחו על פורץ בבית . מיומנות הפריצה לא זרה לה . כרוח הסערה פלשה לפרטיותנו .
הסברנו לעלמה את רצוננו בבדידותנו אך מאסו עליה כל המגוחכים שאינם שולטים ברזי המשחק . חיפשה אתגר . הוא ענה שהגיעה אל המקום אם באתגר חשקה נפשה .
עד מהרה נתגלה אמיתות שמה . הוירטואלי . הוא התעצבן , אני נשארתי רגוע . הוא קילל , אני ניסתי להרגיע . הוא נשבר , אני תפסתי מחסה . ככה זה נמשך שבוע ימים .
תמיד התנגדתי נחרצות להיות העיוור שבחבורה , על אף כמה הצעות מפתות מצד חבריי . את קורבנות האהבה אהבתי לראות במו עיניי . לחוש אותם בעיניי . לשמוע אותם בעיניי . לקלף אותם בעיניי .
" אז מה עושה זוג עיוורים בפגישה ראשונה ? " . שאלתי .
" זורמים " . ענתה . תמימותה השתקפה ממנה אך חזותה העניקה לה את כל הבגרות לה נדרשה .
חילקתי . בין לגימות קצרות מן ההפוך לבין כרסום עוגת אגוזים . הפסדתי חמישה . היא צחקקה . אם היה זה שבוע לפני היום סביר להניח שהיה הופך עליה את כלי המטבח . אך הפעם הוא איננו שם .
באוטו לא הפריעו לה דור האנשים שחצץ בנינו . כך מצאה לה ידה את נתיבה אל מרגלות צווארי .
חשתי את ידה החמימה התמימה מלאת הזימה . הוא שתק . רק מתבונן בידיים משוכלות מהמושב האחורי עיניו דוקרות בגבי .
נועה ירדה . הרגשת הקלה . ללא ספק אם היה זה שבוע לפני היום הייתה מאבדת את כל חסידותה .
היה מתנפל עליה כזאב על שה תמימה וקורע מעליה את כל גחמותיה .
בבית השתררה שתיקה . המכונה בעיני סופרים אחדים כרועמת . הוא הפנה לי את גבו , ספק אם היה עושה זאת שבוע לפני היום . מחשבותיי הפליגו למחוזות בהם הימים היו על סדרם ומריבות באו אל קצם.
צלצול טלפון . הוא מתעלם . כך גם אני .
" הלו ? " . אופיי החלש תמיד היווה תכונה חזקה .
" רק רציתי לדעת מה גרם לך לסגת " . אמר הקול מהצד השני .
תמימותה לא תאפשר לה להבין את הנסיבות . לשם כך נשתמש בתירוץ מצוץ מאצבע .
" אני לא רוצה להישמע נחרץ " . " כך אתה נשמע " . קטעה . מתעלמת מתמרורי ההורייה .
" אך נדמה לי שכל העיוורון הזה סנוור את עיניי " .
" אני לא בטוחה שאני מבינה מה אתה מנסה לומר " .
הוא היה שם רצתה נפשי לזעוק לה . אנחה קצרה ומלאת כוונות טובות .
" אני מתכוון שאולי אנחנו נעים מהר מדי . בכל זאת פעם ראשונה שאני משחק טאקי בפגישה
ראשונה " .
" הבנתי " . אי הבנתה הרעידה את גלי הטלפון וגרמה לקיטוע קל .
" אני שמח . לא תמיד מצליחים " .
" עוד לא הבנת שאני לא כמו כולם " .
" כן . כנראה " . קולי יכל להקפיא את שבעת הימים ואת הגהינום יחדיו .
" אפשר להתקשר מחר ? " .
" עדיף ביום שאחרי מחר . מחר אני קצת עסוק " .
" טוב . ביי " .
" להתראות " .
טיפש . גלי האוויר נשאו את הדי קולו אך הוא שתק . אם היה זה שבוע לפני היום היה ללא שהיות מיותרות מזמינה לדירתו ומוקיעה מכל תמימותה .
היום הפך לאתמול . לא אמר בוקר טוב עם שחר . לא סעד את ארוחת הבוקר . לזכותו יאמר שדבק בכל הסכמיו . הוא חסר .
האוטובוס הגיע . אותו קו שפותח את יומי וסוגר אחריו כבר עשרים ואחת שנים . צפוף . אם היה זה שבוע לפני אתמול היה מתלונן באוזניי הגברת ששקיות ייעודן על רצפת האוטו . חיוך מהול בקללה וחריקת שיניים הסתנן .
המקום לא שינה את צורתו ולא את אופיו ביובל קיומו רק האפיר ונסדק כסובל ממחלת פרקים חריפה .
הפסקת הצהרים מגיעה הרבה מעבר לשעת הצהרים . מחית תפוחי אדמה רגל עוף וירקות מאודים .
סביב השולחן התלחשו ביניהם הסכו"מים .
חזרה על האוטובוס . שעה מאוחרת . ירדתי בתחנה והרגשתי איך נעשה עוול ליום הזה ולעצמי .
הבית קר . נוכחותו מורגשת . טלפון מצלצל .
" הייתי חייבת " . אמר הקול שכבר הפך מוכר .
דפיקה על הדלת . יפה אך צעירה . חצאית קטנה ומגף גדול . הוא בוחן אותה לפרטי פרטים .
" הבאתי טאקי " .
" לא רוצה להפסיד לך יותר " .
צחוקה התגלגל על כנפי האוויר נחבט בקירות הבית וחזר אל מקורו .
שעות של בהייה בטלוויזיה . אני בהיתי בקימורי גופה .
" מה את מחפשת ? " .
" לא יודעת . יש בך משהו מסתורי . כאילו אתה מסתיר משהו " .
השבנו אותה לביתה . " אפשר להתקשר מחר ? " , שאלה . " עדיף שבוע מהיום " .
הטלפון מקרקר . יום מנוחה היום . עצביי רופפים . הנחתי לו לצלצל .
" מה אתה עושה היום ? " . שאלה .
" נח " .
" אפשר לנוח איתך ? " .
" אבל אז לא יקרא מנוחה " .
" צודק . אפשר ? " .
האוטו מודיע על רעבו לדלק . סלעים מתגלגלים מנגנים . שיחה קולחת על עובדות שטחיות .לימודים , עבודה , יחסים אינטימיים .
" רוצה לעלות ? " . שואלת .
רציתי להתייעץ . לשבור . לחדול מהטיפשות . מה אני אמור לומר לילדה ? .
" תשמעי נועה ... " . " כן ! " . לא עניתי . נדחקתי לשולי הדרך .
הוא כעת היה בשליטה מלאה . חי . פועם . מבעבע . כובש .
בגדיה נפרמו ממנה במהירות הבזק . עמדתי וצפיתי בהם מתגפפים בתשוקה . טיפשה .
עוד זבוב ברשת הקורים שטווה . צעקתי . נבלעו בגניחותיה .
הוא נראה מרוצה מעצמו . מחייך . המראה לא משקרת . שתיקותיי הרועמות , ספרותית , התאספו .
הוא התהלך עם ארשת ניצחון . חזה זקור . מקיר אל קיר . סבלתי . התאפקתי .
הוציא סיגריה קטנה ותקע בין שפתיו . עשן סמיך מחניק . פקעתי .
" מי אתה חושב שאתה ?! " .
" אני הלכלוך שאינך מצליח לטאטא " .
" מאסת . לך . צא ואל תחזור . אינך רצוי כאן " .
" אין לי מושג על מה אתה רותח . הרי אתה הוא זה שמזמין אותי חזרה " .
" הפעם אני בטוח . שם סוף . נקודת אל חזור " .
סיכמנו את תנאינו . כל ישות בפני עצמה . שני גופים נבדלים . אם מחבר יצירה זו מקורו בצרפת היה נאמר על פיסקה זו המונח דז'ה-וו . אם מארצות הלטינית , היה נאמר פרומנזיה . מכיוון וצבר הוא נכנה תופעה זו בשמה החופשי , נראָה כבר .
שבה ושררה לה השתיקה . שוב לבד . איך שוב עשה זאת . טלפון מצלצל .
לעיתים החברה הטובה ביותר לאדם היא בדידותו .
אם לא אענה יהיה זה תהליכו הראשון של כיבוש יצרים . הסכם גירושים .
מה שלומך היום ישאל הקול בצד השני . טוב תודה .
אפשר לבוא ? . כבר הרבה זמן אני רוצה לומר לך .
לומר לי מה ? . תשמעי אני לא מי שאת חושבת שאני .
אני יודעת , בגלל זה אני מאוהבת בך . אתנחתא רועמת . אני לא אדם שראוי לאהבה .
אל תהיה טיפש כל אדם ראוי . אך איני ככלל האדם . מעוות . דחוי . לא רצוי . פריק .
שונה . מיוחד . מסתורי . מקסים . לבי נצבט למשמע גילויי תמימות .
אך אולי ישנו סדר מסוים בכאוס דבריה . הטלפון התעייף מצלצוליו ופסק . רגש עמוק וחלול .
לא יכלתי לשאת את צחוקו הרם שהרעיד את קירות עולמי לכן התמסרתי אליו בגופי .
