כי טוב להן עמדי

דברים שרשמתי

כמבוא לספר אחד

ניגנזו ולא ראו דפוס,

לשאלתי להיכן נעלמו

אמרו, לא היו מעולם.

מילותיי עשויות תמציות

מזכירות תה או פרופיום

אינן נעלמות כי שמון בפינה,

כי כיבו עליהן את האור

לעת ערב אצא בלאט

למקום בו נחות הן

אחבקן ואשאל לשלומן

מפוחיתי תנגן,

במחול יחד נצא

נתנשף נתרגש

נקפוץ יחדיו לשמים

כילדים שובבים

כנאהבים חשוקים

לפני חיבוק אחרון ופרידה

מתחננות הן  כי אקחן לביתי

כי טוב להן עמדי

הן אומרות

אך מה אעשה

ורשמתי אותן כמבוא

לספר אחד