מְטַיֵּל בְּגַן הָעֵדֶן שֶׁל זִכְרוֹנִי

מְטַיֵּל בְּגַן הָעֵדֶן שֶׁל זִכְרוֹנִי /  יהושע רוזנברג                     

 בְּמִסְתָּרִים תִּבְכֶּה נַפְשִׁי

לֹא תִשְׁמָעוּהָ.

רָצִיתִי לִבְנוֹת מָעוֹן לַבֶּכִי  

אֲבָל לֹא הָיְתָה לִי דִּמְעָה       

אָז בָּנִיתִי קֵן לַבְּדִידוּת

נָוֶה לַגַּעְגּוּעַ.

***   ***   ***  

סוֹבֵב סֹבֵב הוֹלֵךְ

וְעַל סְבִיבֹתי שָׁב

מְטַיֵּל בְּגַן הָעֵדֶן שֶׁל זִכְרוֹנִי

מַמְשִׁיךְ  לִשְׁגּוֹת בְּאַהֲבָתֵךְ,

חוֹזֵר לִמְחוֹזוֹת יַלְדוּתֵנוּ

בְּטֶרֶםיִתְאַדּוּ זִכְרוֹנוֹתַי  

כְּשֵׁם שֶׁהִתְאַדּוּ חַיַּי.

הָלַכְתִּי לִרְחוֹב הַחָבָּשִׁים

שֶׁהַיּוֹם קוֹרְאִים לו רְחוֹב אֶתְיוֹפְּיָה

לִסְנִיף בְּנֵי עֲקִיבָא הַיָּשָׁן

שֶׁמִּמֶּנּוּ אֲנִי זוֹכֵר רַק

אֶת הַחִיּוּךְ עַל פָּנַיִךְ    

תִּיפוּף רַגְלַיִךְ בְּמַעֲלֶה הַמַּדְרֵגוֹת

קוֹלֵךְ בְּתוֹךְ הַחֲבוּרָה  

וְאָזְנַיִךְ קַשֻּׁבוֹת אֵלַי.

חָזַרְתִּי לִמְעוֹנֵנוּ וְאֵינֵךְ

קָרָאתִי וְאֵין עוֹנֶה.