הַמָּוֶת הוּא טִפֵּשׁ

ליום הולדתה של נעמי

י"ד באדר א' התש"ג – ג' באדר התשס"ו

הַמָּוֶת הוּא טִפֵּשׁ  / יהושע רוזנברג

הַמָּוֶת הוּא טִפֵּשׁ

אִם חָשַׁב כִּי בְּאַחַת

יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ, 

אִם דִּמָּה    

שֶׁיִּתֵּן רֶוַח בֵּין הַדְּבֵקִים,

וְנַפְשִׁי קְשׁוּרָה בְנַפְשֵׁךְ  

וָאֹהֲבֵךְ כְּנַפְשִׁי,   

וְלֹא יָדַע הַמָּוֶת

כִּי בְּאֵין גּוּף  

קָרוֹב אֲנִי אֵלַיִךְ יוֹתֵר,

כָּל עוֹד נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים בְּאַפִּי    

אֲנִי נוֹשֵׁם אוֹתָךְ,  

כְּאָבָק פֹּרֵחַ,

אֶל תּוֹךְ קְרָבַי,

רוּחֵךְ מְרַחֶפֶת בְּתוֹךְ הַבַּיִת

מְמַלֵּאת את כֻּלִּי.

כֹּל עוֹד נִשְׁמָתִי בִי

וְרוּחַ אֱלוֹהַּ בְּאַפִּי

זָכוֹר אֶזְכְּרֵךְ.     

לֹא אִירָא מִפְּנֵי מַר הַמָּוֶת

סָר מִמֶּנִּי פַּחְדּוֹ.

כַּאֲשֶׁר אָבוֹא    

אֶל אֲבֹתָי בְּשָׁלוֹם

אֵאָסֵף אֶל עַמִּי  

אֵאָסֵף אֵלַיִךְ 

וְהָיִינוּ לְאֶחָד

וְיַחְדָּו נִשָּׁכַח.