למה אני מחכה?

פצע ישן שחשבתי שהגליד,

פתק זרוק שחשבתי להשמיד.

עץ בפריחה, ריחנית ורעננה,

עבר מול הווה- אני שוב מבינה.

אהבה שהסתיימה ללא סוף,

רוצה להצטרף למעוף.

להמריא כאן ועכשיו, לנסוק לשמיים,

לעזוב את חיי בלי לחשוב פעמיים.

אין אני יכולה לשנות העובדה,

שזכרונות לא ניתנים למחיקה,

ועכשיו אני יושבת כאן בשתיקה,

בעצמי לא יודעת- למה אני מחכה?

כל מצבור הטעויות שטעיתי,

את שגיותי, אני כבר שגיתי.

בלעדיהם אין אני אעזוב,