שירים

הם נוצצים , הם נוצצים.

הם נוצצים, הם נוצצים הם היהלומים , שמקשטים אוזניים, צואר וידיים.
הם נוצצים, הם נוצצים גם בלהב המסור, שחותך בטון ואבן ריחיים.
הם הידידים , של כל אשה , הם נחשקים בארמונות , בעולם האצולה,
מחפשים אותם עד היום, בנחלים , באפריקה , בהרים במעבי האדמה.
 
קשה להאמין , כמה טרגדיות יגרום לאנושות , הפחם הנשגב הזה,
לנפט קוראים זהב שחור, לפחם המיוחד בטבע נתנו שם מיוחד כזה.
הם נמדדים בקראטים , הגדולים תמיד שווים יותר ,לתעשיה הקטנים,
הם עוברים , חיתוך, ניסור , שיוף , ליטוש , אחר כך למעריכים ושמאים.
 
יש להם שמות , יש להם צבעים , מרקיזות , בגטים , אגסים , דמעות ,
דמעות של אלפים , דמעות של כורים , של פועלים שנהרגו במכרות.
זה התחיל לפני מלכת שבא, זכור לי גם לפני שהיינו עבדים לפרעונים,
השיגעון , הרדיפה , העיניים שחמדו את האבנים , הזהב היהלומים.
 
הם כל כך נוצצים ,הם כבשו ארצות , הם היהלומים שהרסו עולמות ,
הם מרצדים לך מיל העיניים , הם שעבדו נשים , הם שבו לבבות.
עם אבן אחת , תבנה בית , עם אבן אחת , תגשים לך כל חלום,
עם אבן אחת ,תגשים, עם אבן אחת,תרכוש כל אשה,שאוהבת יהלום.
 
הברק הזה , האור הזוהר , הנדירות , האין סוף לו יכל לנו לספר ,
על כל השנים שחלפו , עד שהוא נוצר , עד שהוא הפך ליהלום זוהר.
מי קבר אותו עמוק באדמה , מי הוציא אותו מעולם הדממה להמולה,
איך הופיעו הנוצצים האלה , עברו מדור לדור, במלחמות הירושה.
 
אי אפשר לשקר , הם נוצצים , היהלומים שמשעבדים כל אשה ואשה,
הם מסנוורים , הם אשר מציתים תשוקה, הם מציתים אש של קנאה .
אמי זכונה לברכה אמרה לבניה ולבתה היחידה , ברוך וחמלה,
אל תרדפו לעולם , אחרי ניצוצות אור , שאין בהם אורה של תורה.
 
 
 

תגובות