תקוות הקיץ של

העץ השיר
עלעליו
גיזעו,ענק מסוקס
עשוי
חללים ונקבים
וענפיו
כזרועות שמוטות
של זקן שתש כוחו
לזקוף את גוו
כורעים.
אמירו,
פחוס ומלוכסן
כמו שייפוהו הרוחות
הנושאות
רסס מי מלח
מן הים.
מרחוק השמיים
באדום זהב
צבעים מתחלפים
כל תקוות
הקיץ שלי
נראים כמעט כמוני
חלולים ושקופים
עצוב לי
עכשיו
כי בא הסתיו
מבקשת שתנגן
על מיתרי ליבי
תפרוט בגופי
ארקוד לקצב אהבתך
אל תפסיק
מנגינת ליבך
כי אתה
תקוותי היחידה
להמשך הקיץ
של אביה.

 

לפי כתבה שהיתה בעיתון