כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ

כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ / יהושע רוזנברג

מֵאָז הָלָכְתְּ וְלָקַחְתְּ  

אֶת אֲשֶׁר הָיָה בֵּינֵינוּ

בּוֹדֵד הַשָּׂדֶה וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ

מִתְגַּעְגֵּעַ עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ 

גָבְהוּ שָׁמַיִם מֵאָרֶץ

וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי

גַלְמוּד לֹא תָּבֹא רְנָנָה בִי,

עֵינַי וְלִבִּי אֵלַיִךְ

מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה,

וּבַלַּיְלָה עֵת אֶשָּׂא עֵינַי לַמָּרוֹם

עֵינַיִךְ לִי כּוֹכָבִים.

וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר

יוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ

חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה,

הַסְּתָיו עָבָר,

חֹרֶף חָלַף הָלַךְ לוֹ 

וּכְבָר אָבִיב בִּשְׂדוֹתֵינוּ

וַתִּתֹּם הַשָּׁנָה

אַךְ בְּלִבִּי עָצַר הַזְּמַן.

מִי יִתֵּן בֹּקֶר -

מְחַכֶּה לַלַּיְלָה שֶׁיַּעֲבֹר

מִי יִתֶּן לִי שֹׁמֵעַ לִי

קָרָאתִי וְאֵין מַקְשִׁיב

לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ

הַאִם בָּא הָעֵת לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ?