שירים

מר עורבני קורא למנין

מר עורבני עמד , על כבל טלפון, ציץ כמו שעון,
הנה היום יש תפילה, בבית הכנסת משמר איילון.
פסח תשס"ז, לא רואים את מרים, קרולה ויוצה,
היום יזכור, עוד מעט יום השואה, אין מנין לעילוי נשמה.
 
עורבני מכרבל קולו, פותח כרבולו,הנה הנה משה,
ביום שביעי של פסח , מי ישב במרומים על כסא.
מענין לאן נעלמו, הוגו,אברהם,חיים ועוד חיים,
במשמר איילון חולפים החיים, כל כך קרוב,ללא מים.
 
אחרי החג, כשיופיע במבוכה, יום השואה, יום הגבורה,
איפה שארית הפליטה, האם זאת היא הירושה.
אין מנין לאמר קדיש,אין מנין אפילו לאותו יזכור,
החלום האדיר, של מדינה יהודית, הבטחנו לנשארים מאחור.
 
אלה ביד ושם, שנשחטו, שנרצחו,שהומתו הוטמנו יחד בבור,
לפתע יוצא השליח, לחפש מנין, מתהלך מבית אל בית, כגיבור.
בואו ילדים, בואו מבוגרים ליזכור,רק מנין, לזכור קורבנות,
הפתילים מתנופפים ברוח, השארתם זיכרון שואה לאנחות.
 
הרשי,הילקה, סלינקה,מרים,יוצה,הרמינקה ,תשאלנה למה ?
איפה טעינו, גידלנו בנים, הבאנו דור גיבור, שלא נשכח את שהיה.
כל נשמה שעונתה, כל היהודים שהגרמנים הרגו , ימח שמם,
איך אין לנו להשיג היום מנין, להתפלל להזכרת נשמתם.
 
עורבני עומד על כבל טלפון, ממשיך לציץ , משחק בכרבולתו,
בשמים חג לו בז, עורבני שומר על הקן , יודע למלא את תפקידו.
רק אצלנו  במושב,הקן אינו נשמר דיו, בזים עלינו שם מלמעלה,
בושה למושב ביום חג, שלא מוצא מנין ,לנהל אצלו תפילה.
 
ביום השואה, יתחיל טקס בבית אייל, שנפל במלחמת של"ג,
תמונות, אבנים, נרות שישה, טקס שיחלוף אצל כולם כמו מג.
אני חשבתי לתומי, הנה חזרנו לשורשים, נצמיח עץ חיים לכולם,
לכל היהודים, בכל העולם, תמיד נזכור בדרך יהודית את אלה שאינם.! 

תגובות