חזרה ליצירות
שירים

עננים ורוח בשקיעה.

kotev anonimi | (10/04/2007 14:04) | 87 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
 
 
הדמעות זולגות על לחי, שכעת כבר יבשה.
עצבות זועקת מתוך בכי, זועקת ובוכה.
אדם בודד, נצמד להד, שמלווה אותו תמיד.
כאב נודד, אכזר, על מכאובים מעיד.
כל פצע פתוח, פותח דלת אל עבר,
על משב הרוח, תופס טרמפ אל המחר.
 
בין עננים ורוח מחפש מקלט לקור,
מכל הרע שבעולם שאל מולי, עומד שיכור.
בין אהבה ועצב, מחפש להיות קרוב,
תמימות וחום, כאב ורוע, מישהו לאהוב.
 
כמו לברוח אל בדידות, שמהווה מסתור לנפש,
קבור בשקט של עצמי, מתייפח על הרגש.
מתרפק על זכרון ישן, על תמונה שלא נשכחת
תמונה בלויה, של נוף בהיר, אהבה נוסגת ופורחת.
 
צולל עמוק, עמוק מדי, עד שקיעה חונקת
גם כשעצוב, קשה אולי, תקווה תמידית נושקת.
שאריות של רסיסים, מאשליה שהתנפצה,
הבטחות והסכמים, אמונה שנפרצה.

תגובות

חזרה ליצירות