זִכְרוֹנֵךְ לְפָנַי

זִכְרוֹנֵךְ לְפָנַי / יהושע רוזנברג

קַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה

עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם

לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ.

חָדַל קוֹל הֲמוֹן הַגָּשֶׁם  

וַיִּכָּלֵא הַגֶּשֶׁם מִן הַשָּׁמָיִם

נֶהְפַּךְ לְשַׁדִּי בְּחַרְבֹנֵי קַיִץ  

מִי יִתֵּן וְאֶהְיֶה

כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי בִּימֵי חָרְפִּי 

וְאַתְּ אִתִּי.

לְעֵת עֶרֶב

לְעֵת צֵאת הַכּוֹכָבִים

אֶזְכְּרָה עֵינַיִךְ

אֲשֶׁר הָיוּ  לִי

כּוֹכְבֵי אוֹר. 

וּבַלַּיְלָה אֶשְׁכְּבָה וְלֹא אִישָׁן

אֶחֱזֶה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֵךְ   

אָחוּשׁ אֶת יָדֵךְ

רַכָּה וּמְלַטֶּפֶת

וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי

עַד אוֹר הַבֹּקֶר.   

וּכְאוֹר בֹּקֶר יִזְרַח שָׁמֶשׁ 

אֶזְכֹּר זִיו פָּנָיִךְ

לִי שֶׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם

אָשִׂיחָה בָּךְ וְאֶהֱמֶה. 

בְּיוֹם נַחֲלָה וּכְאֵב אָנוּשׁ

יוֹם לֶכְתֵּךְ מִמֶּנִּי

בְּטֶרֶם בֹּקֶר וְאֵינֵךְ

שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ קָדָרוּ 

וְכוֹכָבִים אָסְפוּ נָגְהָם

הָיִיתִי כְּאָסְפֵּי קַיִץ

כְּעֹלְלֹת בָּצִיר.

זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם 

כָּל הַיָּמִים

אֲשֶׁר אֲנִי עַל הָאֲדָמָה

זִכְרוֹנֵךְ לְפָנַי.