מָתַי תְּנַחֲמֵנִי?

מָתַי תְּנַחֲמֵנִי?  / יהושע רוזנברג

כְּיוֹנָה בֶן אֲמִתַּי הַנָּבִיא  

אֲבַכֶּה גֶּפֶן פֹּרִיָּה

אֲשֶׁר לֹא אֲנִי נָטַעְתִּי

אֲתַנֶּה עַל עֵץ

אֲשֶׁר לֹא שָׁתַלְתִּי

וַיְהִי לִי לְצֵל יוֹמָם מֵחֹרֶב

וּלְמַחְסֶה וּלְמִסְתּוֹר מִזֶּרֶם וּמִמָּטָר. 

אֶצְמָא לַחֲבֶרְתִּי, לִי הָיְתָה

כְּגַן רָוֶה וּכְמוֹצָא מַיִם

אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו,

הָיוּ דְּבָרֶיהָ גֶּשֶׁם נְדָבוֹת

רְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב

נִחֻמִים לְלֵב דּוֹאֵב.

לֹא שׁוֹעֶה

לְדִבְרֵי קֹהֶלֶת בֶּן דָּוִד

חוֹזֵר וְאוֹמֵר: מֶה הָיָה

שֶׁהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים הָיוּ טוֹבִים

מִי יִתְּנֵנִי כְיַרְחֵי קֶדֶם

חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם.

עַל נָעֳמִי תֶּאֱבַל הָאָרֶץ

וְקָדְרוּ הַשָּׁמַיִם מִמָּעַל

דָּוֶה לִבִּי

מֵאֲנָה הִנָּחֵם נַפְשִׁי

עַד מָתָי אֲיַחֵל

לַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי

דְּבָרִים טוֹבִים דְּבָרִים נִחֻמִים,

מָתַי תְּנַחֲמֵנִי?