רִגְעֵי זִכָּרוֹן

רִגְעֵי זִכָּרוֹן   /  יהושע רוזנברג

לִנְצֹר רִגְעֵי אֲנַחְנוּ שְׁנַיִם יַחַד

לִזְכֹּר אוֹר בֹּקֶר יִזְרַח שָׁמֶשׁ

וְכַף יָדֵךְ בְּתוֹךְ כַּפִּי

וּמַבָּט תְּכוֹל כִּנֶּרֶת עֵינַיִךְ אֵלַי

כְּעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר.

לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל רַגְלַיִךְ בָּאָה בַפֶּתַח

וְלִכְמֹהַּ לְחִבּוּק שִׂמְחַת פְּגִישָׁתֵנוּ

לְהָרִיחַ אֶת רֵיחַ שַׂלְמֹתַיִךְ בְּיוֹם חַג

לְהַאֲזִין לְאִמְרֵי נֹעַם דְּבָרַיִךְ אֵלָי

הָיוּ לִי כְּשִׁיר יְפֵה קוֹל. 

לִמְחֹק אֶת רֶגַע לֶכְתֵּךְ הַמָּר 

לִשְׁכֹּחַ אֶת עִצְּבוֹן הַפְּרִידָה