יוֹם יְרוּשָׁלִָם

יוֹם יְרוּשָׁלִָם /  יהושע רוזנברג

הִנֵּה רָפָה הַיּוֹם לַעֲרֹב

יָרַד וְנֵרוֹ עָלָיו יִדְעָךְ,

רָקִיעַ חֲמוּץ בְּגָדִים  

הִלְבִּישׁ גַּגּוֹת הַבָּתִּים

בִּגְדֵי שָׁנִי וְאַרְגָּמָן

צַמֶּרֶת בְּרוֹשׁ  

בִּשְׂמָלֹת כֶּתֶם פָּז  

וַיְצַף אֹתָם זָהָב.

פָנָה הַיּוֹם, נָטוּ צִלְלֵי עָרֶב 

אוֹר חָשַׁךְ בְּאָהֳלִי,

חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה

מִן הַבָּתִּים וּמִן הַחֲצֵרֹת    

שַׁחַר פָּרֻשׂ עַל הֶהָרִים 

קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב

נִסְתְּרָה דַרְכִּי,              

חֲשֵׁכִים אֵלֵךְ וְאֵין נֹגַהּ לִי.  

חַג לָנוּ יוֹם מוֹעֵד

עִיר עָז לָנוּ

יְשׁוּעָה יָשִׁית חוֹמוֹת וָחֵל     

הַנִּמְצְאִים בִּירוּשָׁלִַם וְכָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל 

מְהַלְלִים בְּשִׂמְחָה גְדוֹלָה  

נְגֹהוֹת חוֹמַת יְרוּשָׁלִַם סָבִיב.   

וְעֶרֶב יִהְיֶה וּבִסְעוּדַת הֶחָג  

שׁוּב יִפָּקֵד מְקוֹמֵךְ  

וּכְמִכְוַת אֵשׁ בַּבָּשָׂר הַחַי  

הַוַּדָּאוּת כִּי לֹא תָשׁוּבִי עוֹד אֶל בֵּיתִי 

לֹא תֵשֵׁבִי בְּאֶרֶץ חַיִּים.