חזרה ליצירות
סיפורים

הקפה והסיגריה

אדווה רודי | (21/05/2007 04:12) | 104 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
 
הוא סינן חיוך קטן מבעד לשפתיו המשורטטות. שפתיים שהודגשו ברקע צבע עורו השזוף. סיגריה לבנבנה ביצבצה לה אי שם, נחה לה בתוך פיו. ספל קפה מונח על שולחן המטבח העגול והקטן, והוא יושב בשקט, מעשן, שותה את המשקה החם ומשקיף עליה.
 
היא עומדת שם, ליד הכיור האפור. ערימה קטנה של כלים מסובנים היטב ומפיצים ריח של נקיון. היא בגבה אליו, שיערה אסוף כולו בתוך קליפס שחור בצורת צדף. על השיש הניחה מגבת מטבח לבנה גדולה, ועליה שמה את הכלים השטופים על מנת שיתייבשו.
 
הוא בחן את תנועותיה, כשהעבירה את כפות ידיה הענוגות על קערות הפלסטיק הצבעוניות, וכשהניחה בצורה מסודרת כל כך את כל הכלים על המגבת. מדי פעם משחררת איזו אנחה קטנה וזורקת חיוך מבעד לכתף. צווארה חשוף והיא מניעה את כתפיה על מנת שלא ייתפס הצוואר.
 
הסיגריה נגמרה וכך גם הקפה. הוא המשיך לשבת שם, לבהות בה מסדרת את מה שנשאר. היא הרגישה את עיניו בגבה, בוחנות כל תנודה שלה. היא ידעה שהוא לא מסיר את מבטו ממנה, ואהבה זאת מאוד. קצוות שיער קטנה נפלה מהקליפס והסתירה קצת את פניה. הוא קם לקראתה.
 
"אין כמוך..." חייך אליה.
היא השיבה אליו חיוך מסמיק.
"התגעגעתי אליך..." לחש וכרך ידיו סביב מותניה.
"תפסיק להתחנף..." ציחקקה כשהחל לנשק את צווארה, "ותביא את הספל של הקפה...". התחמקה מידיו.
 
והוא בכניעה מחוייכת ניגש לשולחן והעביר את הספל התכלת לתוך הכיור. היא כבר התיישבה על הספה הרכה ופיזרה את שיערה. הוא התקרב אליה והתיישב לידה. "עכשיו אפשר קצת?" שאל ולא חיכה לתשובה. שפתיו חוקרות את שקעי צווארה כאילו זו הפעם הראשונה. ידיו מלטפות את גופה ונהנות מהחום שהפיצה. 
 
היא התמסרה למגעו הרך, העדין והחוקר, ועצמה את עיניה. שם, בעולם הזה של העונג, היא ראתה הכל וורוד ומעורפל. היא אהבה אותו וסמכה עליו בעיניים כל כך עצומות, עד שידעה כי היא יכולה להרגיש חופשי לזרום איתו לאן שרק ירצה להגיע...
 
ובתוך כל הוורוד הזה, היו קולות הנאה דקים שהסתננו בין נשימות נמרצות, מגע של משי ונשיקות שקשה מאוד לתאר במילים. גופו השתוקק לעוד, וגופה להט בתשוקתו. אצבעותיו מצאו דרכן אל מתחת לכל אותן בדים מיותרים. מגששות, ממששות ומעבירות רעד של צמרמורת.
 
הוא ידע איך לגעת, איפה לנשק ואיך לגרום לה להשתגע לגמרי. היא ליטפה את ראשו, הכניסה אצבעותיה בתוך שיערו השחור הקצר, ונשמה עמוק. ראשו נח בין צווארה לחזה שלה.
 
"אני אוהבת אותך כל כך..."
"גם אני ציפציף שלי... גם אני...".
 
וכשהלך, היא הביטה בחלון הפתוח. שוכבת על גבה וראשה נוטה ימינה. שכבה באלכסון במיטה הגדולה, כשבחוץ העולם יפה מתמיד. יונה שמנמנה נחה על הגדר הכחולה, מאיימת לשבור את הגדר. היא חייכה לעצמה, שוב אותה יונה. רק אתה כבר לא פה.

תגובות

חזרה ליצירות