שירים

תוגת גוונים ברקיע,
גרמי שמיים מסובבים
כסחרחרה בעת מירוצה
משנות הילדות
אל ההווה הנמתח

והנה רואה אני במבט
עננה נסוכה דמוית עשן
ממלאת את תוך לבי
ואפילת ראשי המרוקן
מכל חוש רגש ממשי

אובד בין ארבע:
ארבע רוחות השמיים
כסהרורי המהלך לו
ועיניו קשורות בבד
ואינו רואה הנולד
המתרגש
לבוא
לעולם

15/5/2003

תגובות