ידידתי

אותך בדידותי לא אמסור גם עבור מליון

מהסיבה שלא אוכל לקנותך חזרה

תחסרי לי  ולא אדע היכן לחפשך

אשאר בודד מתמיד.

כעץ השדה

בימים כתיקונם

את משמשת לי חברה

משעשעת אותי

מציעה לי חקר

מפתיעה כל יום מחדש

מחבקת, מדגדגת

גורמת שאבכה ואחר כך אצחק

דואגת שלא אשאר לבדי.

כעץ בו קבעו ציפורים משכנם.

אך בימים אחרים

מתעלקת עלי

מכאיבה לי ואחר כך

מוחה דמעותיי

ואני מבקש שתניחי,

מחפש את אותו בעל מיליון

שייקחך בלי תמורה

אבל איש לא מופיע

ואני ,כעץ שנקטפו פירותיו.

פורשת לי שמיכה  וכרית

משכיבה אותי לישון