צָמַחְנוּ זֶה בַּזֶּה

צָמַחְנוּ זֶה בַּזֶּה   / יהושע רוזנברג

רְבָבָה כְּצֶמַח הַשָּׂדֶה מְצָאְתִּיךְ

שְׁתוּלָה אֶל שָׂדֶה טּוֹב

אֶל מַיִם רַבִּים.

וַנִצְמַח אֲנַחְנוּ יַחַד זֶה בַּזֶּה

כַּעֲרָבִים עַל יִבְלֵי מָיִם

וַנַכֶּה שֹׁרֶשׁ לְמָטָּה

וַנַעַשׂ פְרִי לְמָעְלָה

וַנְּהִי לְעֵץ אֶחָד, רַעֲנָן

לֹא יִבּוֹל עָלֵהוּ וְלֹא יִתֹּם פִּרְיוֹ.

וְהִנֵּה הַסְּתָיו בָּא

עֵת הַשַּׁלֶּכֶת הִגִּיעַ

יָרוֹק הָפַךְ כֶּתֶם פָּז

נָשַׁר עָלֶה זָהָב

נֶחְמָד לְמַרְאֶה וְטוֹב  

נִדַּף בָּרוּחַ, מַשָּׁב צַפְרִיר נְשָׂאוֹ

לֹא יָשׁוּב עוֹד עָלֶה נָבֵל

וְדָבַק  בְּעֵצוֹ,

לֹא יָשׁוּב לִימֵי עֲלוּמָיו

לֹא יָשׁוּב וּפָרַח

וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי  

עֵץ יָבֵשׁ אֲשֶׁר בְּשַׁלֶּכֶת.

יֵשׁ לָעֵץ תִּקְוָה,

עוֹד יַחֲלִיף,

בָּאָרֶץ שָׁרְשׁוֹ,

וְיֹנַקְתּוֹ לֹא תֶחְדָּל

מֵרֵיחַ מַיִם יַפְרִחַ וְיָצֵץ צִיץ

וְהָיָה עָלֵהוּ רַעֲנָן

וְלֹא יָמִישׁ מֵעֲשׂוֹת פֶּרִי

וְהָיָה פִרְיוֹ לְמַאֲכָל

וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה.