חזרה ליצירות
סיפורים

כפתור אחד בג'ינס

אדווה רודי | (21/06/2007 08:17) | 222 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
 
יושבים על חוף הים הריק, כיסאות הפלסטיק שוקעים בחול.
המים השחורים בולעים צלליות צבעוניות מהתאורה שנמצאת אי שם.
שמשיות עשויות עץ תקועות עמוק בחול ומגנות עלינו מפני שמש לא קיימת.
 
הוא שותה את הבירה שלו, מתרווח בכיסא הצהוב.
עיניו ממוקדות במים השחורים-צבעוניים. אני יודעת שהוא מהרהר עכשיו.
לוגם שלוק, בולע את המשקה ומשמיע רעש קטן.
 
אני מציעה לו להיכנס למים, הוא מחייך ומעדיף להישאר לשבת.
אני מתרוממת מהכיסא, מורידה גופיה שחורה ופותחת את הקשר של חצאית הקשירה הבורדו. היא נופלת. בגד הים הכתום עם ההדפסים השחורים, זוהר קצת ברקע הים השחור. אני מפזרת את השיער הארוך בתנועות ראש ארוכות, והוא מסתכל עלי במבט צדדי, עם הבירה ביד וחיוך קטן.
 
רצה בריצה קלה לתוך המים. קצת קרירים בהתחלה, ואני מתכופפת ומשפריצה על עצמי בשביל להתרגל. נכנסת עוד קצת, מסתובבת אליו, מציעה לו להיכנס.
 
הוא מחייך, מעדיף לראות אותי.
שוחה, צוללת, מחליקה את השיער לאחור בעזרת שתי כפות ידי.
יוצאת אליו, הוא קם לקראתי.
 
מורידה חולצתו האפורה, זורקת אותה הרחק מכאן.
כפתור אחד בג'ינס, והוא למטה בחול.
בגד ים שחור קצר, וגוף שקשה לעמוד בפניו.
 
מתהלכים יחדיו לכיוון המים.
הוא מחזיק את כף ידי ומלטף אותה.
הוא לא צריך זמן בשביל להתרגל לקור, נכנס ישר למעמקים.
לי לוקח קצת זמן והרבה אומץ, בשביל לשחות רחוק כל כך.
 
ושם הוא מצמיד אותי אליו, המים מחליקים ביננו.
מנשק את צווארי בעדינות, אוחז במותניי.
 
ואז אני פוקחת עיניים בבת אחת.
הוא אכן יושב שם לידי, עם בירה ביד ובחולצה אפורה,
חיוכיו ומבטיו מסתוריים מתמיד.
 

תגובות

חזרה ליצירות