אני זוכר + MP3

הכספת היתה האדמה.

האוצר שנשמר היה תמים,

אין נוגע בחלוף הימים.

החשמל היה בנשמה,

קול התן הפר דממה.

אני זוכר את מגעו הקסום,

של איכר שולט ביקום.

אני זוכר מבטי דייגים,

חוזרים ממסעות ריקים.

רשתם נקובה חורים חורים,

ללא דגים מפרפרים.

אז היינו ילדים

ודיברנו כמו גדולים.

שנה עברה, שוב מהתחלה

עד בואה של העונה,

אם רזה היא או שמנה.

אני זוכר את הכורמים,

ללא תכלית משוטטים.

אני זוכר את הרכות והשדמה,

את אמא אדמה.

איך חרשנו לאורכה, לרוחבה

וסופת אבק קרבה.