חזרה ליצירות
שירים

אתמול הייתי שם ,כמו לפני שנים

א. מיכאל | (25/06/2007 15:04) | 73 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
אתמול הייתי שם ,כמו לפני שנים ,כלום לא השתנה,
אותם המבטים ,כאלו אותן הנשים, נמצאות בהמתנה.
סוף סוף כמה שנים ,נשמעת בפרוזדור,אותה המנגינה,
בבית הדין הרבני, הנשים פורצות בקול למה אלוהים למה.!
 
אחת עגונה ,אחת ממתינה ,אחת רוצה גט מהר היא בסכנה,
שנים של יחד ,הגיעו לפרשת דרכים,ילדים יש להם שלושה.
לא לא כבודו ,אני לא רוצה, לא רוצה שלום בית ,תפסיקו לשקר,
נגמר ביננו,  אין כלום יותר ,כבודו אין בכלל על מה לדבר .
 
הדמעות זולגות מעצמם,הם חיכו שנים לפרוץ אל חלל קפוא,
בן סימון ,בן סימון ,אשה יפה מחייכת בעצב  ,איפה איפה הוא.
זאת אני היא רועדת,כתב הגיטין מוכן ,היא בוכה וגם צוחקת ,
סוף סוף ,שלוש שעות אני מחכה ,קץ הנישואים,גט היא מקבלת.
 
הנה נערות ישראל הבתולות, באות להחתים את התצהיר המיוחל,
זה שישמור אותן , זה שיציל  את נשמתן מחטא ,לא להתגיס לצה"ל .
צעקות ,צרחות , בני זזזזזז,בני זזזזז, שומרים ,מישהוא  מתעלף,
אני בבית הדין הרבני,מקום של צדק צדק תרדוף ,תאמינו לי אני עיף.
 
העיניים מדברות ,של רחל ,של לאה , של רבקה,העיניים של הסובלות,
העגונות מסורבות הגט, העיניים שזכו לשלום בית ,נשארו עם הצרות.
נשים עם ילדים ,חוזרות לבית מלא במתח,מצב נפיץ בדמותו של גבר         לא יעזור כבודו, היא רוצה לאמר שלום ,תן לה גט ,תאמין לי הוא יתגבר
 
אתמול הייתי שם , כמו לפני שנים ,נתתי עדות בשביל זוג לצו ירושה ,
אותם הקולות , אותם הצלילים , תאמינו לי גם הצבע שם לא השתנה.
אני עוד מעט בן שישים ,לא תאמינו לי , אם אומר : כואב לי עליכן נשים,
כל שנשאר לי זה להתפלל  למענכן ,לפנות בתחינה :בבקשה אלוהים!!!

תגובות

חזרה ליצירות