שירים

הודיה

רעלת תחרה

סרגה לי סבתא לכבוד הולדתי.

          "כשתִגדלי תביני", אמרה.

          אמא קִפלה והניחה מתחת למזרון העריסה.

          בכיתי.

 

          בין הקמטים שִֹחקה רעלתי

באור וצל.

מצמצתי בעיני

או פערתי אישונַי.

נזכרתי.

 

יש להסתיר את השחור

יש להביט באור.

מסננת  - סרגה לי

כדי לדעת

לבחור.

 

                                                   

תגובות