ציפייה + MP3

האופק ממול צבע בלבן.

אותך שוב האירו, מסתור והילה,

נאספו מחדש לילותיי בניסן.

לפני רדת ליל יגע מואר,  

ירח שלח חיוכו, אך נזהר.

את שוב נוסקת, למעלה, חובקת.

התפזרו מחדש לילותיי בניכר.

ציפייה,

גדולה,

בין אם יום או יומיים

ציפייה,

גדולה,

בינתיים.

עוברים הימים שסומנו בנתיבם,

מביטים תוכחה, על גולל שנסתם.

שותקים הלילות שעטפו בחיקם,

אין סוף למילים, אך קולנו נדם.

ביום שסימנת את מסלול הזריחה,

ענן שחלף, כבד ובכה.

את שוב אוספת, אלייך, חובקת.

קרבו מחדש, ימי הפריחה.

בתוך המסלול שתווית זה מזמן,

קשת וצבע וסלע איתן.

את  שוב עוטפת, סביבך ושואפת,

נאספו מחדש לילותיי בסיוון.