סִפּוּר

יָשׁוּב לְצִדִּי בְּפִנַּת הַשֻּׁלְחָן, מְרַתֵּק
כְּאֶבֶן שׁוֹאֶבֶת.
כָּל עוֹלָמִי  מִסְתַּכֵּם בִּנְגִיעָה אַקְרָאִית
מִיָּדְךָ עַד לְעֹמֶק הַלֵּב.
מִילּוֹתֵיךָ  לוֹטְפוֹת, מְחַבְּקוֹת, עֵת
יָדְךָ מִתְעַכֶּבֶת,
אֹשֶׁר נוֹצַר כְּשֶׁנּוֹלָד אִי שֶׁל
שַׁלְוָה בַּאֲגַם הַכְּאֵב.
עוֹבְרוֹת שְׁעוֹת  הַיַּחַד מַהֵר,
בְּמִסְתּוֹר הַקָּהָל,
עת תּוֹכִי  מִתְפּוֹצֵץ כְּשֶׁחוֹזָהּ  
אֶת סוֹף הַפְּגִישָׁה.
שׁוּב  שָׁבוּעַ חָדָשׁ יַתְחִיל בִּלְעָדֶיךָ
עוֹד פֶּסֶק זְמַן מְקֻלָּל...
סִפּוּרֵנוּ. סִפּוּרוֹ שֶׁל אָדָם.
סִפּוּרָהּ שֶׁל אִשָּׁה.