חזרה ליצירות
סיפורים

זה בכלל לא סיפור...

אדווה רודי | (06/07/2007 05:41) | 97 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
 
כמה אפשר להדחיק, כמה אפשר לשכנע את עצמי שזה יחלוף.
הכאב הזה פשוט קורע אותי כל פעם מחדש.
יצא לנו תמיד להיפגש בימי חמישי בלילה. ותמיד קשה לי בימי חמישי.
אני זוכרת את המסתוריות הזאת, את ההתרגשות, הציפייה.
אבל זה לא היה כמו בדייטים עם האחרים.
לא הייתי צריכה להתייפיף שעות ולטפח את עצמי כאילו אני מיס יוניברס.
הייתי הכי אני שאפשר.
זרקתי על עצמי חצאית, חולצה פשוטה, הסתרקתי, בושם ויצאתי.
בלי יותר מדי התעכבויות.
ידעתי שהוא אוהב אותי טבעית, רגילה, פשוטה,
בדיוק רותם. רותם שהוא אוהב.
והוא היה מחבק אותי כל הלילה ומנשק אותי באוזן,
ואני הייתי משתגעת רק מעצם המחשבה שאני איתו.
כשהבוקר היה עולה ברקע, הוא היה נותן לי את המבט הזה,
ואני הייתי מבינה שצריך לחזור הביתה.
כל הדרך הייתי שקטה והוא ליטף לי את היד.
אחר כך, כשהגענו אלי, הוא הסתכל עלי בשקט.
הוא ידע שלא רחוקה התפרצות של בכי אדיר,
הוא רק לחש שיהיה בסדר וליטף לי את הלחי...
ואז החזקתי את הדמעות בבטן, חייכתי אליו וירדתי מהמכונית.
 
כשהגעתי הביתה, הדמעות לא חיכו.
לא יכולתי לעצור את עצמי.
לא יכולתי לדמיין בכלל.... שזו הפעם האחרונה שאראה אותו.
 
ואני אוהבת אותו, עדיין, כאילו דבר לא השתנה.
כאילו לא התנתקנו.
כאילו לא התחילו איתי כמה בחורים חמודים מאז.
ואני לא מצליחה לחשוב על אף אחד אחר...
גם אם יביאו לי את שלמה ארצי (כל אחד וסטיותיו...), אני לא אתלהב.
אני פשוט אוהבת אותו.
 
איתו הייתי הכי רותם שאפשר.
הוא גרם לי להרגיש הכי חופשיה שאפשר,
טיפח אותי, אהב אותי, פינק אותי, שמר עלי, לימד אותי, חיזק אותי, עשה לי כל כך הרבה טוב... ואני מתגעגעת לתחושה הזו.
מתגעגעת להודעות שלנו, לשיחות, מתגעגעת אליו כל כך.
 
כן... אני צעירה וכל החיים עוד לפניי.
אבל מישהו מבטיח לי שאזכה לחוות עוד אהבה כזאת?
כן. אני חושבת שכן.
אני מתחזקת באמונתי ומקווה בכל ליבי שיישלח אלי עוד מלאך כזה מהשמיים... כי אם המתוק הזה נשלח אלי, כנראה יודעים שם למעלה מה אני צריכה.
 
אני עייפה, שלחתי לך הודעה למרות שאסרתי על עצמי לעשות את זה.
אני מתגעגעת אליך אהוב שלי. הלב שלי לא משלים עם העובדה שהוא כבר לא יכול להתרגש כשהוא שומע את שמך. המחשבות עדיין רצות בכיוונים שונים ומשונים רק כשאתה עולה בתודעה. אני עדיין כותבת לך מלא מכתבים וסיפורים מיוחדים ואין למי לשלוח.
 
אני אוהבת אותך. אני כל כך אוהבת אותך.
אין לי כוח להסתיר ולהדחיק ולהתחבא מאחורי זה.
אני לא גיבורה.
אני לא אכתוב סיפורים אופטימיים אם אין לי את האופטימיות הזו הלילה.
אני יודעת שאתה רוצה לקרוא סיפורים שיראו שאני בסדר,
ואני בסדר...
אבל אני אוהבת אותך.
 
אוהבת אותך.

תגובות

חזרה ליצירות