חזרה ליצירות
סיפורים

הלב הוא חיה קטנה ופצועה

יונתן קליין | (11/07/2007 11:20) | 53 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
תהיתם פעם למה אתם מרגיש לא טוב?
 
אני תהיתי, בטח, הרבה פעמים, אבא אומר שזה בגלל שיש לי לב גדול מדיי, שאני מנסה לבלוע את כל העולם בבת אחת.
 
אתמול נסעתי לפסטיבל עם כמה חברים, גם אורית הייתה שם ובסוף יצא לי ממש לא טוב , בקיצור יצאתי די טמבל.
 
עכשיו אני בדרך לבית ספר, שוב אני חוטף את כל מה שנשאר על המדף ורץ החוצה עם שרוכים פתוחים ואמא צועקת מאחוריי - היי אל תשכח שבשבע-
 
בדרך אני פוגש את מוש ואנחנו מחליטים לחתוך כי כמה כבר אפשר?
 
נזרקנו באיזה חור, אולי פליניטריום מוש מוריד עוד ראש ולי נמאס גם מהשטויות שלו, כמו בפעם ההיא שבלענו את המכשפה והיה לי ממש לא נעים איתו כי הוא התעלל באיזו ילדה.
 
חם, חם בארץ ואין לאן ללכת , אם לא היינו תקועים במושב המעצבן הזה אולי היה סיכוי ממשי לעשות משהו או לפגוש מישהו אמיתי.
 
נזכרתי בסלון של מוטי, יש להם רצפת שיש מבריקה וכל מיני ברווזים מעץ שההורים שלו הביאו מכל מיני מקומות בעולם, ובערב כל המשפחה מתיישבת לאכול קורנפלקס ולכל אחד יש את הקופסא שלו,
 
משפחה בודדה כמעט כמו שלי, כשאני חוזר הבייתה גם לי לא מונחת צלחת חמה מתחת לאף, גם אצלנו המקרר לא מלא.
 
העיקר שיש בריכה בחוץ.
 
חם.
 
נזכרתי באיחור שאני חייב להגיע לשיעור כי היה אמור להיות מבחן, בסוף הוא התבטל אבל אני כן הגעתי,
 
טוב, לא יודע למה אני מבואס, אולי כי עוד שנה אני אשרת אלא אם כן אני ימצא דרך להתחפף, מה שמעצבן אותי זה שנדמה שלכולם יש מושג מה אני צריך להיות, אני אפילו לא יודע מה אני היום.
 
פגשתי את הילה (אולי קראו לה טלי בכלל?) בשעה שקבענו, אם לא היה לה מחזור אולי היינו עושים משהו מעניין, אני כל היום מרגיש כאילו שאני רודף אחרי הזנב שלי, טלי הראתה לי שאפשר להתפלח לאוטובוס.
 
סתם ישבנו בחושך וגרבצנו.
 
האבק עלה באוויר, אני חייב להגיד שאני מאוד משועמם, מחר אולי סרט.

תגובות

חזרה ליצירות