את הרגעים יאסוף הזמן /גליה אבן-חן

את הרגעים יאסוף הזמן

יָדַעְתִּי שֶׁלֹא מַתְאִים לִי לִהְיוֹת מַזְכִּירָה

אַךְ לֹא יָדַעְתִּי עַד כַּמָּה

אַף אֶת עַצְמִי אֵינִי זוֹכֶרֶת,

שַׁבְרִירֵי זְגוּגִיּוֹת מְשַקְפִים אֶת עֲבָרִי

וְהַכְּבִישׁ הוֹלֵךְ וּמִתְפַּתֵּל

שֶׁבֶר מְדּמֶּה חוֹלֵף

אֶתְמוֹל קָנִיתִי אַרְמוֹן

וְשָכַחְתִּי לָקַחַת אֶת הָעֹדֶף.

מַה שֶּׁחַי חַי

וְאֶת הָרְגָעִים יֶאֱסֹף הַזְּמַן.