מסבסדים חיי ילדים

תופי התם -תם באפריקה מודיעים עוד ילד מת מחרפת רעב ,

העולם עסוק בתיכנון כלכלי ,אין בשורות חדשות עכשיו .

אי שם בארץ יפה ,שטופת שלג ,קור מקפיא יוצר רק קרח,

יושבים אנשים חשובים,חורצים גורלות של שחורים חולי ירח.

ילדים עם עיניים גדולות, עטופים במאות ואלפי זבובים,

ידיים לצדדים מוטלות כמו מקלות,רגליים בקושי עומדים.

בטנם תפוחה ,לא אוכל,לא מים,הנחל יבש, נעלמו העצים,

פצעים פתוחים,ממתינים למרפא,הבטיחו יגיעו הרופאים.

אצלנו חילקו סובסידיות,לשמנים לכל אותם אנשים שבעים,

למגדלי הבקר,יצרני החלב,מגדלי העופות יצרני הביצים.

כסף קטן שהיה מציל ,באפריקה מאות או אלפי ילדים,

מטמון שהלך לאנשים השמנים ,הם כל הזמן רק בוכים.

אדם הוא סתם חידה,שלעולם לא נצליח לפתור אותה,

ילדים קטנים מיליונים, מחכים כל יום ,איפה החיטה.

בכל מדינה מסבסדים חקלאים,עולם שבע אנשים שמחים,

ראו כמה אוכל זורקים,כמה יכולנו להציל ילדים רעבים.

אז יושבים,אי שם בארץ יפה ,היא עשירה מאוד מאוד,

יושבים שרים של מדינות עשירות,לקבוע לנו גורלות.

-האם תמונות הילדים מאפריקה,ישפיעו עליהם בחפותם,

או ימשיכו לשבת בכורסאות העור,שוב ישתתפו בצרתם.

למה מאביסים רק את השמנים,מסבסדים את השבעים,

מה עים התינוקות ,אין להם חלב ,הילדים כה רעבים.

אולי עם יבואו בחלומות,שורות שורות של ילדים רזים,

יצעקו לכם באוזן חזק חזק,אנשים טובים,אנחנו רעבים.

אז האדם יתעורר,ינסה לפתור את זאת החידה לילדים,

אני לא יודע ,כמה ילדים מתו כשאני כותב את אלו המילים.

כמה ילדים ,תינוקות,נשים מיניקות ללא חלב להניק מצוקה,

אנו עוד זורקים אוכל ,כמה יכולנו להציל ,תחשבו כמה.

אדם הוא סתם חידה,לעולם לא נצליח לפתור אותה ,

אולי הגיע הזמן כן ,להציל דחוף ילדים מאותה מצוקה.

זה רק על קצה הקרחון ,מה עם אותה מחלה איומה,

איפה "טרזן" איפה ,ראי לאן הגעת בעושרך אפריקה.