תלתלייך + MP3

קירותיו לבשו לבן והבהיקו.

פסנתר שדמם שוב נעור,

לבבות מחדש הרטיטו.

נזכרתי בך ותלתליך רועדים,

פניך זוהרים במין קטיפה.

בריקוד ההוא עם הבנים,

והרוח שנשב כמניפה.

זו את יפתי,

ופנייך קטיפה.

זו את שמצאתי,

ככלה עטופה.

זו את חמדתי היפה.

ישבתי כשבוי בקסמך,

מחשבתי אז הפליגה.

איך אקשור את אהבתך,

שעד עכשיו הבליגה.

בבית הישן על הגבעה,

במחסה השלווה והאור.

פניך לבשו מעט דמעה,

יבשו בקולו של כינור.

זו את יפתי...

נזכרתי בצעדיך הקליל,

ועיניך כל כך בהירות.

איך העצב מבטו השפיל,

ושפתייך זזות ושרות.

זו את יפתי...