בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי בְּעֵת אִישַׁן וְאָעִירָה

שָׁקַעְתִּי בִּמְצוּלָה

כִּסְפִינָה טְרוּפָה.

הֶאֱמַנְתִּי שֶׁהִנֵּה

אֵין עוֹד נְשָׁמָה טְהוֹרָה

בְּקִרְבִּי.

נִבְלָעתִי, נֻצָּחְתִי

עַל יְדֵי כֹּחוֹת שְׁאוֹל,

וְּלָזַעֲוַת לִבִּי שֻׁכְנַעתִי

שֶׁזֶּה רְצוֹן הָאֵל.

הוּא אוֹמֵר:

אָמֵן. אָכֵן.

בָּאת עַל עוֹנְשֶךְ

הַמֻּחְלָט.

אֵין בִּי

עוֹד אֱמוּנָה בָּךְ.

וְקוֹלוֹת עוֹלִים מֵאוֹב

וּבוֹקְעִים מִגּוּף חָלוּל

מְחֻלָּל.

קוֹלוֹת נְמוּכִים,

מְיַלְּלִים, בּוֹכִים,

מְאַיְמִים,

זוֹעֲמִים,

מִתְחַנְּנִים,

מְיֻסָרִים.

שָחוֹר תְּהוֹמִי

וְאֵשׁ מְכַלָה.

וּמִישֶׁהִי נֶעֱלֶמֶת,

מַהוּת אֲלוּמַת אוֹר

אוֹפֶפֶת אוֹתִי.

מַתְחִילָה

תְּפִלָּה.

חֶרֶש מִתְהָווֹת

אוֹתִּיוֹת,

תְּנוּעוֹת, עִיצוּרִים:

"הַ' שְׂפָתָי תִּפְתַח

וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֵךְ"

פִּתְאוֹם חָשָׁה בִּבְהִירוּת

נִשְׁמָתִי מִתְיַשֶּׁבֶת בִּי

מְזַכֶּכֶת בַּעֲדִינוֹת גּוּפִי

כְּהֵיכָל מִתְהַדְהֵד

לְרוּחַ מְלַטֶּפֶת

בְּתוֹכִי אֶת כּוּלִי.

מִשְׁתָּאָה, מוֹדָה לָאֵל,

יוֹדַעַת עַד מָה יָקָר

הַפִּקָּדוֹן שֶׁמֵפִיחַ בִּי,

מַבְטִיחָה לִשְׁמֹר עָלָיו

יוֹם יוֹם מֵחָדָשׁ

לִחְיוֹת-אוֹתוֹ-טוֹב

לְחַיֵּך אוֹתוֹ

בִּבְרָכָה,

לְעַצְמִי

לְסוֹבְבַי.