בְּלֵיל סַהַר-אָב מָלֵא

בְּלֵיל סַהַר-אָב מָלֵא / יהושע רוזנברג

בְּלֵיל סַהַר-אָב מָלֵא

בְּיוֹם טוֹב כְּיוֹם הַכִּפּוּרִים

אֶל כַּרְמֵי דִּמְיוֹנִי יָצָאתִי

לְִזכּוֹר יָמִים מִקֶּדֶם

לִשְׁגּוֹת בְּאַהֲבָתָהּ תָמִיד

לַהֲגוֹת בְכָל פָּעֳלָהּ

בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ לְשׂוֹחֵחַ.

בְּלֵיל סַהַר-אָב מָלֵא

בְּיוֹם טוֹב כְּיוֹם הַכִּפּוּרִים

הַשָּׂדֶה יָצָאתִי לַכְּרָמִים אַשְׁכִּימָה

לָשֵׂאת עֵינַי בַּחוֹלוֹת בִּכְלֵי לָבָן שְׁאוּלִין,

מִי שֶׁבֵּיתוֹ רֵיקָן, מִי שֶׁאֵין לוֹ אִשָׁה

נִפְנֶה לְשָׁם,

הֲלֹא אֲבַקֶּשׁ מָנוֹחַ אֲשֶׁר יִיטַב לִי.

בְּלֵיל סַהַר-אָב מָלֵא

בְּיוֹם טוֹב כְּיוֹם הַכִּפּוּרִים

אֶל חֶלְקַת חֶמְדָּתִי בָּאתִי

לָתֵת לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ

לְעַטְּרָהּ בָּעֲטָרָה

שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ, לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה