תשוקותיי

שובלים של אש ועשן מיתמר,

ניגרים כדבש על דפנות,

עבודת הצורף הושלמה

חפצתי אסוף שולי שמלתך הצחורה

לאחר מעשה

לאמצם, עד כי יהיו מלבושיי

ואת,קבעת משכנך במרחק

בולמת תשוקתי

כאילו מדודה היא בסרגל

או בחוט מדידה

חופר וטומן צעקה לא נשמעת,

רחש הדיה נישאים לקרקעית היקום

מעירה מפלצות רדומות

יורד אל הנחל לרוות צימאוני,

מימיו, שוב צלולים,

מזכירים את ימות נעורי,

שותה, אך איני מזין את כליי

כשועל שלכרם נכנס

ויצא בלא כלום.