הוא הרס והוא שיקר

הוא הרס והוא שיקר,

והוא אמר שהוא חוזר,

הוא לקח את זרועותיי,

והסתכל בשתי עיני.

והיום אני בוכה,

יושבת בצד במבוכה,

לא אמצא עוד מנוחה,

כי אהבתי רחוק הלכה.

הוא הרס והוא שבר,

אף פעם הוא לא חזר,

הוא רק הסתכל בי ואמר,

אהובתי אשוב מחר .

והוא הרס והוא קלקל,

כל דבר שהשתדל ,

לבנות במשך כל חייו,

אך מה נותר לבחור עכשיו,

רק אישה קטנה ובית,

שמחכה שיחזור,

אישה קטנה בבית,

שמקווה שהוא יזכור.

הוא אמר שהוא אוהב,

הוא אמר שזה כואב,

הוא אמר שרע לו כך,

שהוא אוהב אותי כלכך.

והאמנתי לשקרן,

ובינתיים עובר הזמן,

הבחור כבר לא יחזור,

ואותי הוא לא יזכור.