שִׁיר שֶׁשַּׂמְתִּי בְּפִיךָ (1979)

פָּרַחְתְּ לְעֵינַי

עַל אֵם הַדֶּרֶךְ –

בְּאָדֹם וְכָחֹל.

הִלּוּכֵךְ הָיָה

זָקוּף וּבָטוּחַ,

וְיָדֵךְ נִרְאֲתָה

כְּיוֹדַעַת,

וּכְמַבְטִיחָה

עֲדִינוּת וְחֶמְדָּה.

בְּמִלּוֹתַיִךְ הָיָה בָּרָק

שֶׁהִזְהִיב אֶת הַיּוֹם יוֹם,

וְשִׁלַּח בִּי שִׂמְחָה

שֶׁלֹּא יְדַעְתִּיהָ קֹדֶם.

הָלַכְנוּ שְׁלוּבֵי יָד

מַעֲרָכוֹת מַעֲרָכוֹת.

וְהַזְּמַן צָעַד עִמָּנוּ

וְחָיִינוּ בּוֹ

שָׁעָה שָׁעָה רֶגַע רֶגַע,

וְרָוִינוּ שֶׁמֶשׁ וְגֶשֶׁם

עָלִים יְרוּקִים

וַאֲדָמָה שׁוֹקֶקֶת.

וּדְרָכִים נִמְצְאוּ לָנוּ

מַזְמִינוֹת וּמְפַתּוֹת,

וְאֵימָה אֵין בָּהֶן,

רַק שִׁכָּרוֹן

שֶׁל הַרְפַּתְקָה

גְּנוּבָה.

וְהָיִינוּ בְּיַחַד

רָצִים וְעוֹמְדִים,

וְהָיִינוּ זֶה לַזּוֹ –

כְּאֶחָד וּכְרַבִּים.

וּפֶתַע שָׁאַלְתְּ לָךְ כְּנָפַיִם

שְׁחוֹרוֹת וּכְבֵדוֹת

וְנִתַּן לָךְ מָעוֹף

שֶׁכָּל בּוֹ – וּכְלוּם בּוֹ,

וְהִרְקַעְתָּ שְׁחָקִים

שֶׁמִּלְּאוּנִי בְּדֶמַע.

וְסָבַבְתְּ מַעְגָּלִים מַעְגָּלִים

שֶׁקָּטְרָם הָלַךְ וְקָטָן.

וַאֲנִי לָךְ חָרֵד

רָחוֹק וּמְיַחֵל

לְשׁוּבֵךְ.

מִמָּרוֹם רָאִיתִיךְ

נוֹפֶלֶת כְּאֶבֶן.

שָׁכַבְתְּ עַל

מַצָּע שֶׁל עָלִים

שֶׁיָּבְשׁוּ.

עֵינַיִךְ עֲצוּמוֹת

וּפִיךְ מְמַלֵּל:

"מַתָּנוֹת הֵבֵאתִי

לִמְלוֹא תֵּבֵל".

אַךְ יָדַיִךְ הָיוּ רֵיקוֹת

וּפְשׁוּטוֹת לְפָנִים

כִּמְבַקְּשׁוֹת נְדָבָה

שֶׁאִישׁ לֹא יוּכַל

לְתִתָּהּ לָךְ.

לִבְסוֹף קַמְּתְּ

וּכְנָפַיִךְ שְׁבוּרוֹת

תְּלוּיוֹת לָךְ מֵאָחוֹר

כִּכְלִי אֵין חֵפֶץ.

וְרַגְלָיִךְ פָּקוֹת

וּבְרֹאשֵךְ תֹּהוּ

וַאֲנִי לָךְ הָיִיתִי

קַבָּיִים.

בָּנִיתִי לָךְ בַּיִת

שֶׁחוֹם בּוֹ וְשֶׁקֶט

וְהוֹבָלְתִיךְ

בָּאֲרָצוֹת שֶׁאוֹר

בָּם וְיֹפִי.

וְהִכִּיתְ שֹׁרָשִׁים

וְהִבְשַׁלְתְּ

וְהֶעֱלֵיתְ פֶּרִי,

וַאֲנִי לָךְ סוֹכֵך

אוֹהֵב

וְשׁוֹכֵחַ.

לֹא אֵדַע מַדּוּעַ

הִרְעִים שׁוּב הָרַעַם.

מַדּוּעַ נָּטַשְׁתְּ

פְּרִי אַהֲבָה.

מַדּוּעַ שָׁאַלְתָּ

נַפְשְׁךָ

לְעוֹלָמוֹת

לֹא לָךְ.

וּמַדּוּעַ חָזַרְתְּ

וְהִנָּךְ רְמוּסָה

עֵינַיִךְ כְּבוּיוֹת

וְחִיּוּכֵךְ אֵינוֹ כֵּן

וּנְשָׁמָה אֵין בָּךְ.

וַאֲנִי עָיֵף

וְלִבִּי עָקַר  -

וְאֵין לִי מָקוֹם

לְהַנִּיחַ רָאשִׁי.

אֵינִי רוֹצֶה עוֹד

בִּפְרָחַיִךְ שֶׁחִוְּרִים הֵם

שֶׁנִּיחוֹחַ בָּהֵם אַיִן

וּפְרִיחָתָם קְצָרָה.

וַאֲנִי שׁוֹאֵל עַצְמִי

לְאָן אֵלֵךְ

וְאַיֵּה הַדֶּרֶךְ

שֶׁשַּׁלְוָה בָּהּ

וְנוֹחָם.

אַחֲרִית דָּבָר -  (2007)

(סִכּוּם בֵּינַיִם)

בְּפִלְאֵי פְּלָאִים

שֶׁל הָרַחֲמָן

הַיּוֹדֵעַ סִתְרֵי לְבָבוֹת,
וּמְכַוֵּן הַמַּהֲלָכִים

לְטוֹבָה וּבְרָכָה.

בָּנִיתָ בַּיִת אֵיתָן

עִם אִשָּׁה וִיְלָדִים

לְתִפְאֶרֶת.

וּבְנֵנוּ הַיַּקִּיר וְכַלָּתוֹ

נוֹסְעִים לְהִשְׁתַּלֵּם

בַּמֶּרְחַקִּים.

וַאֲנִי נוֹתַרְתִּי

מְיַחֲלָה וּמִתְפַּלֵּלָה

לִשְׁלוֹם כֻּלָּם.

צִפּוֹר כְּלוּאָהּ

בְּמַכְאוֹבֶיהָ -

עִם מִלִּים

מְכֻנָּפוֹת.