איש

הָאיש שֶקוֹראים לו אבא

יושב על כּוּרסא

שערבוב צבעים

הוֹתיר אותה אפורה

ומשאיר לי רק

את גבו  לְצְפִיָה.

לָאיש שקוֹראים לו אבא

יש זיפי זקן לְבָנִים

הָמְגוּדָרִים בְּשְחוֹרים

הָמְגוּדָרים בְּפָּנים

הָמְגוּדָרים בְּשְתיקָה.

בָּאיש שֶקוֹראים לו אבא

יש פָּנים אל העבר

ועיניים אל הזכרון

ופה מתגעגע בשתיקה

לְמָה שֶהַיה

וּלְמַה שֶכְּבַר לא .

מֶהָאיש שֶקוֹראים לו אבא

שֶיֶלֶך

שֶיָעָזוֹב

וּבְּדַרְכּוֹ לְשַם

יִתֵן בִּי סימַן

שֶהַייתי בּוֹ קָיים.