לִפְעָמִים כַּאֲשֶׁר לִבִּי הֹמֶה אֵלַיִךְ

לִפְעָמִים כַּאֲשֶׁר לִבִּי הֹמֶה אֵלַיִךְ / יהושע רוזנברג

לִפְעָמִים כַּאֲשֶׁר לִבִּי הֹמֶה אֵלַיִךְ

כּשֶׁהַגַּעְגּוּעִים חוֹנְקִים בַּגָּרוֹן

אֲנִי מְצַלְצֵל אֶל בֵּיתֵנוּ הָרֵיק

שְׂפָתָיִך אֵינַן נָעוֹת

אֲבָל מִן הַתֵּבָה הַקּוֹלִית

קוֹלֵךְ חַי יִשָּׁמֵעַ:

"רוֹזֶנְבֶּרְג שָׁלוֹם".

רִנָּה הִתְקָשְׁרָה וְאָמְרָה בִּבְעָתָה:

"שָׁלוֹם! זֶה קָשֶׁה לִשְׁמוֹע אֶת הַקּוֹל שֶל נָעֳמִי

עָצְרוּ אֶת דְּבָרֶיהָ.

רוֹעִי הִתְקָשֵר וְאָמַר:

"רָצִיתִי אֶת סַבָּא

אֲבָל עָנְתָה לִי סַבְתָא מִן הַשָּׁמֵיִם".

לִפְעָמִים כְּשֶלִבִּי יוֹצֵא אֵלַיִךְ

אֲנִי מְשַחְזֵר אוֹתָךְ  

בְסִיוּעַן שֶל מִלִים שֶׁאָמַרְתְּ

בְּעֶזְרַת הַשְׁתִיקוֹת שֶׁשָׁתַקְנוּ יָחַד.

אַתְּ יוֹשֶׁבֶת מוּלִי בַּסַּלוֹן

קוֹרֵאת לִי מִבְּרֵאשִׁית פָּסוּק:

"לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ"

וַאֲנִי קוֹרֵא בְּאָזְנַיִךְ שֶחָדְּלוּ

שִׁיר חָדָשׁ

שִׁיר נֶחָמָה.