סלוניקי

צרפי אותי למחול השמחה שלך

נפזז כל הלילה לצלילי הבזוקי

נתחכך בגליקרייה נתבשם מקולה

נשתה לנו קפה קטן יווני

נקרא יסו, ויסס, ואפגריסטוסס

אבי את יודעת

נולד בסלוניקי העיר

בשכנות לטברנות

ודוכני הסופלקי

מעודו לא טעם את ההוזו

יוונית לא היתה שגורה בפיו

גם לא בפי אמו, סבתי

על תמונות שצילמתי ברחוב אגפונס

מקום מגוריהם בעבר

עברו בלי עניין

ככספר מנוסה הסופר שטרותיו

שום ערגה

אף לא טיפת געגוע

ואני מנסה להבין

כמעט נעלב

מחפש שביב של רגש

כלום,

כאילו מדובר בבת השכן שסרחה

אוי סלוניקי העיר הבזויה

איך שלחת את בניך למחוזות ארורים בפולין

איך הסכמת?

צרפי אותי אהובה

אל גופך הענוג

אל יופייך המשגע

אל תאוותך

שגבולות מעולם

לא הכירה