עוֹבֵר אֹרַח

הֵנָּה קָשַׁרְתִּי זֵרִים,

לְבֵן תְּמוּתָה

זָר .

עוֹבֵר אֹרַח  -

שֶׁעָלָה בְּמִקְרֶה

לַקָּרוֹן בָּרַכֶּבֶת שֶׁלִּי,

וְאוּלַי שָׁכַח לְצַלְצֵל

בַּפַּעֲמוֹן.

אַרְבַּע תַּחֲנוֹת,

בַּחֲמִישִׁית יָרַדְתָּ –

וְעַל הַמִּפְתָּן

צְרוֹר פְּרָחִים חִוְּרִים הוֹתַרְתָּ

וְרַק הֵד פְּסִיעוֹתֶיךָ

נִשְׁמַע עַל הָרְצִיף.

לָמָּה זֶה יָדִי אֶגְרוֹף קָפוּץ?

הֵן רַק בַּנּוֹף הִתְבּוֹנַנּוּ יַחַד,

הֵן מִלָּה אַחַת הֶחֱלַפְנוּ

אוֹ שְׁתַּיִם,

אוֹ נְשִׁיקוֹתַיִם

אוֹ חִבּוּק אָרֹךְ וּמְעַט

כּוֹאֵב.

נֶעֱלַמְתָּ

וְאַתָּה רָחוֹק, וְלִבְּךָ

שַׁאֲנָן.

וַאֲנִי בְּךָ עֲטוּפָה

בִּדְמָמָה

בְּצֵל פָּנָס כָּחֹל

בְּתַּחֲנָה שְׁבִיעִית.

שׁוֹלַחַת לְךָ

מֵיתָר זָעִיר אֶחָד,

יְנַגֵּן לְךָ מַזְכֶּרֶת