עבר הווה

היו לי אהבות ומנגינות

מכל מיני צבעים.

היו לי צירופים ואגדות

גם תקוות ומשלים.

ידעתי שמחה בין עונות

לא משהו מרשים.

ידעתי עצב ושיגיונות

סתם בלי משים.

טיפסתי במעלה ניסוי ותהיה

גמעתי מרחקים.

חוויתי רעות בין זאב לצביה

ועקבות של נמרים.

חרשתי שדות מלאי ציפייה

וגם רגבים נכים.

פתחתי דלתות אחת לשנייה

לאנשים מזדמנים.

כלום לא קורא

ואין איש רואה,

איך סימן דרך מורה

לפעמים אני תוהה.

כשהכל הופך למחזה.

היו לי אהבות ומנגינות

וגם הרבה מלים.

היו לי אכזבות ומשאלות

ושפע של צלילים.

.

קיבלתי שוב אהבה ומנגינה

וגם מילה טובה.

קיבלתי אותה זוהרת ורכה

עם רובד של שלווה.

ידעתי לשאוב מי בארות

שברובם מזמן יבשים.

ידעתי לנבור בנבכי תהומות

בנוסח תהילים.

אספתי אותה אלי בעדנה

ורוגע אותי ליווה.

נתנה לי הכל במתנה

זו את אהובה.