סיפורים

יום בחיי הבעל

השעון צלצל, צלצול טורדני,מרגיז,פעם ועוד פעם ו... עד שהנחית עליו את נחת זרועו והשתיקו,והחלום ,מה עם החלום? ניסה לחזור ולאחז בחלום שהיה , רק זכר שהחלום היה מרהיב ועשיר, אבל מה היה בו בדיוק , לא זכר. נאנח וקם בלי חשק וגרר את עצמו בכבדות לאמבטיה, במטבח כבר אשתו עשתה רעשים של בוקר,אוף חשב לעצמו ,איך לא בא לי ללכת לעבודה היום, שם את ראשו מתחת לברז ונתן למים הקרים לסלק כל מיני מחשבות זדון שחלפו בראשו.
התיישב לקפה של הבוקר, שעיניו מרפרפות בעיתון לצוד כתבות עסיסיות שיוכל בזכותן לזכות במבטי הערצה במשרד, התעלם לגמרי מאשתו שרטנה ללא הרף ששערה סתור, שמלותיה בלויות , ושוב עלתה במשקל ,ונראית מוזנחת ועד כהנה וכהנה צרות של נשים,הוא מצידו לא הקשיב למילה ,רק הנהן מידי פעם בנימוס,לבסוף הזדקף, קם ,פלט שלום חפוז ויצא.
התיישב במכונית , התרווח והביט קדימה ואז ליבו החסיר פעימה ,במדרכה ממול צעדה נהילוך איטי ומפתה אישה יפהפיה ,כשקרבה ושמה לב למבטו חייכה אליו בנועם ,הביט בה כולו מאובן וניסה להזכר מהיכן פניה מוכרות,
מהחלום ,זאת הייתה ההיא מחלום, בודאות, לרגע חשב לצאת אליה ,אבל לא, מה עם אשתו ? מה הוא עושה עם אשתו ? ואיך תגיב אשתו אם תדע ?
וכמה חבל שזאת לא אשתו , ולמה אחת כזאת לא יכלה להיות אשתו?
בכאב לב ייצא לדרכו נהג בפיזור נפש שבראשו עדיין מתרוצצות המחשבות.
בהגיעו ,השתרך בעצלתיים למעלית, ובטרם נסגרה דלת המעלית קפצה פנימה צעירה מדהימה ביופיה , מתנשמת בחן נתנה בו חיוך, והוא, כמעט והשתבץ גם זו הייתה בחלום, בברור ראה את פניה , בלע את רוקו וניסה לאמר דבר מה ,אבל לא, מה עם אשתו ? מה יאמר לאשתו ? הך , נאנח, לו אחת כזאת היית אשתו, היה נושא על כפיים את אשתו.
נכנס למשרד ,המום ומבולבל בלא להעיף מבט התיישב , ערימת ניירת מתועבת שהמתינה לטיפולו , הייתה ממנו והלאה ,ישב בוהה,מתעלם מסביבתו,וכך חלף הזמן כמה לא ידע, רק שנכנסה הפקידה החדשה הביט בה כלא מאמין ,תווי פניה החטובים כמו גם גזרתה המושלמת ,היו הכלאה וחיבור של שתי קודמותיה,וכולן ,כולן היו בחלום ,באותו חלום לעזאזל ,קם, פתח פיו ,סגר, ישב,ושוב מה לכל הרוחות עושים עם אשתי ? איפוא את אשתי ? ולמה את לא כזאת אשתי?
סחוט ומותש חוזר האומלל ,מטפס למדרגות ביתו, נכנס פנימה, ונפל לכורסה,
אשתו נגשה ושאלה את השאלה הבנלית: איך עבר עליך היום?
הסתכל בה בעייפות מלמטה עד למעלה ,מתעלם משערה הסתור, משמלתה הבלויה ,מגזרתה שעבתה, וענה לה: אל תשאלי,כל היום חשבתי רק עלייך.

חג שמח

מוטי אשכנזי


תגובות